רסה

אבנים כמו שתי אבנים בונות ד' בתים שלושה אבנים ששה בתים ונמצא אבנים הם האותיות ובתים הם התיבות ועיר הם כמה וכמה תיבות לפ"ע השכל והמדה זהו נק' עיר, והטעם שנק' אותיות בשם אבנים כי האבן הוא הדומם והחיות שבו מצומצם מאוד כך הוא אותיות הדיבור כשמאיר המדה בדיבור היינו כמו מדת החסד כשמדבר בדיבור אזי אי אפשר לגלות המדה כמו שהיא רק אפס קצהו יתגלה בדיבור וע"ש זה נק' האותיות הדיבור דומם מחמת שבהם המדה מצומצם מאוד, אבל זאת ההארה שבא בדיבור היא באה בבחי' פנימי' בדיבור והאותיות הם כלים להמדה שמקבלים המדה בבחי' פנימי' ובחי' אותיות מגלים המדות לחוץ לזולתו, כך הוא למעלה כי אמרתי עולם חסד יבנה שהבנין הוא שהחסד הוא מתגלה בעשרה מאמרות שהם המדות עליונות מתגלים בעשרה מאמרות ובעשרה מאמרות נברא העולם, וזהו נק' עיר אלקינו, וזהו אימתי הוא גדול שהוא התפשטות אלקות בנבראים כשהוא בעיר אלקינו שהוא הצירופי אותיות שבעשרה מאמרות שמתגלה בהם הארה בעלמא אבל הוא בא בבחי' פנימי' בעשרה מאמרות בנבראי' בבחי' אור וחיות פנימי, וזהו נק' בחי' ממלא כ"ע, אבל ולגדולתו אין חקר שזהו גדולתו העצמי בחי' סובב כ"ע שהוא בבחי' מקיף, הגם שמחי' ומהוהג"כ כל נברא ונברא אבל בבחי' העלם ואינו בא בבחי' פנימי' וזהו נק' סובב כ"ע, אבל קדוש הוא למעלה מבחי' סובב, כי סובב וממלא נק' מאור כי בחי' סובב נק' מאור הגדול ובחי' ממלא נק' מאור הקטן כי שמש ומגן הוי' אלקים ונק' הוי' בחי' שמש מאור הגדול ואלקי' נק' מאור הקטן שמהמאור הוא מאיר בחי' זיו ואור, אבל קדוש הוא בחי' חושך שלמעלה מבחי' אור ומאור שזהו כמ"ש ישת חושך סתרו העלם עצמות שאינו בא בגדר השפעה ולא בבחי' סובב ולא בבחי' ממלא, וזהו המתנשא מימות עולם שהוא מנושא מימות עולם ואינו בגדר עולם כלל זהו בחי' קדוש, ושבת נק' ג"כ קדוש וכמו שבת קודש ויו"ט נק' מקרא קודש, ועוד יש ששת ימי החול וצ"ל למה נקראים ימי החול לשון חולין כי הלא ששה ימי החול שרש ומקור שלהם הוא מששת מדות עליונות וכמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה וכו' ולמה נקראים ימי החול.

אך הענין הוא כי אנו רואים מ"ש ששת ימים תעבוד משמע היתר על מלאכה ומי אסרו אשר צריך היתר ע"ז, אך הענין הוא כמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא וכמארז"ל כל המהלך בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי השכינה כמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא וגם ארז"ל מרים יד במלך זהו החולץ תפילין וכמו [מחוי ב]מחוג קמי' מלכא שזהו חטא ועון, כי באמת למשל כשעומד לפני מלך בו"ד אזי הוא עומד לפניו בבחי' ביטול ולא מרים יד כך הוא לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה צריך להיות בבחי' ביטול וא"א להרים יד במלאכה, ע"ז כ' היתר ששת ימים תעבוד. והטעם הוא כי הנה כתי' להבדיל בין הקודש ובין קדה"ק שזהו ע"י פרסא המפסיק וזהו בחי' מסך כמו שאנו רואי' האור שמאיר ע"י מסך הוא בשינוי המהות, וע"י ב' או ג' מסכים אזי האור הוא