רסג

מבחי' התורה ושם הוא אם צדקת מה תתן ואם רבו וכו' כחשיכה כאורה ומשם יכולים לקבל הקליפות ג"כ אבל ולא בבחי' פנימי'. וזהו תורה קנין א' מרשות לרשות ארך אפים שמשם יהי' נמשך הפנימי' בתורה וזהו דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה קוב"ה אא"ס להמשיך בבחי' תורה שהיא בחי' חכ' ודין נמשך דווקא ע"י קו המדה דווקא לנש"י, וזהו אם לעוברי רצונו כך שזהו בבחי' חיצוניות שהוא אוא"ס צינור ובא בבחי' פנימי' לעושי רצונו שהוא בחי' רצון אותיות צינור שממשיכי' פנימי' ועצמות אוא"ס לבחי' תורה ומהתורה הוא בחי' חכ' שע"י נמשך גילוי אלקות למטה וזהו הקנין של תורה מרשות חכ' שהוא בחי' חיוהי לרשות שלמעלה מבחי' חכ' בעצמות אוא"ס שיהי' נמשך משם גילוי אלקות לבחי' תורה, וזהו עוסק בתורה לשמה לשם התורה להמשיך לבחי' תורה, וזהו הקב"ה יושב ועוסק בתורה להמשיך בבחי' תורה, וזהו תורה קנין א' והמשיכה בקנין תורה מפסיקים לק"ש אפי' תורתו אומנתו שע"י מס"נ שבק"ש הוא העלא' לעצמות אא"ס וממשיך לבחי' תורה וזהו ענין משיכה.

ואח"כ שמים וארץ קנין א' והענין הוא ידוע הקושיא למה נא' בק"ש הוי' אחד והלא יחיד הוא בחי' גבוה מאחד למה לא כתיב הוי' יחיד. אך הענין הוא אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח, כי הנה יש ב' המשכות א' הנק' חיי עולם והב' הנק' חיי שעה, היינו הענין ואתה מחי' את כולם מאין ליש וכמ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית מאין ליש וזהו ענין קנין שתמיד הוא מהוה מאין ליש ושרשה הראשון הוא בחו"ב שהחכ' הוא בחי' אין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא והבינה נק' יש להנחיל אוהבי יש ויחוד חו"ב תרדל"מ אפי' רגע א' כי שרש התהות יש מאין ובאם שח"ו הי' בחי' פירוד אזי הי' אחזיר העולם לתוהו ובוהו, ומתחילה הי' מחמת חפץ חסד ואח"כ תלוי במעשה התחתונים, וזהו ע"י עבודת המלאכי' שאומרים שירה בכל יום וזהו ענין פרק שירה וגם זהו ענין פסוקי דזמרה שגם משבחי' בשבחים הללויה, ועי"ז ממשיכים החיות בעולמות וזהו חיי שעה שלפ"ע העלאה כך הוא המשכה באתדל"ת אתדל"ע, וזהו חיי שעה, אבל התורה נק' חיי עולם שזהו אתדל"ע מצד עצמו שזהו נק' חיי עולם, וזהו אם אין קמח שזהו חיי שעה וזהו ענין ח"י ברכאן דצלותא שפרש"י שזהו ענין בקשת מזון ורפואה ושלום שזהו חיי שעה, וזהו שמניחין חיי עולם שהוא התורה ועוסקין בחיי שעה שהיא התפילה, והוא סבר זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, וזהו ענין קנין שמים וארץ כי שמים הוא כלול מב' הפכים כי כל השפעות הוא ע"י שמים כמו גפרית ומלח שריפה וכו' הוא מבחי' שמים וארובות השמים נפתחו ג"כ מן השמים זהו בחי' גבורות, ולהיפך בחי' חסדי' כמו הטל מן השמים והמן לחם מן השמים, וזהו שמים אש ומים שהוא כלול משניהם, והטעם שבשמים מאיר בחי' שלמעלה מחו"ג וזהו עושה שלום במרומיו מחמת שהמשל ופחד עמו דווקא, וזהו בחי' גבוה למעלה מן השמים, והאדם מקבל מן השמים, וזהו השמים כסאי