רנא

אחר התפילה וג' שעות בתפילה והק' בגמ' וכי מאחר ששוהין ט' שעות ביום תורתן אימתי נעשית ותרצו תורתן משתמרת מאליהן כי תפלתן למעלה מהתורה. וזהו ענין ששים המה מלכות ס' מסכתות ושמונים פלגשים ברייתות אחת היא יונתי, שזהו ענין תפלה בחי' אחת, וכמו שוהין שעה א' קודם התפלה שזהו בחי' אחת הרצון שלמעלה מן הטעם. וכן הוא ענין ר' חנינא בן דוסא שתפלתו הי' ברצון שלמעלה מהטעם התקשרות עצמי' ומחמת זה נענה תומ"י אבל ר' יוחנן בן זכאי הי' תמיד עוסק בהשכלת התורה ומחמת זה לא נענה כי לא הי' עוסק תמיד בתפילה כמו ר' חנינא בן דוסא. וזהו איני יודע באיזה דרך, כי זהו בבחי' איני יודע שלמעלה מהטעם והדעת, ולא הי' ידוע לו אם הגיע לבחי' זו אם לאו מחמת שלא עסק בה תמיד. ומזה מובן הב' בחי' שיש רצון שלמעלה מהטעם והדעת בהתקשרות עצמי'. וזהו ענין מט"ט קושר כתרי' לקונו מתפילותיהן של ישראל שזהו בבחי' כתר שלמעלה מהחכ', שע"י תפילותיהן של ישראל ברצון שלמעלה מהטעם מגיע למעלה בבחי' כתר שלמעלה מהחכ'.

וזהו ענין שבפ' ראשונה כתי' בכל מאודך שזהו הרצון שלמעלה מן הטו"ד, כי מאוד הוא בלי גבול שזהו הרצון שבלי גבול שלמעלה מהחכ', כי הרצון שעפ"י החכ' הוא מוגבל אבל הרצון שלמעלה מהחכ' הוא בלי גבול, וזהו עושין רצונו של מקום שממשיכים מלמעלה ג"כ רצון שלמעלה, בחי' סובב, בבחי' מקום שזהו בחי' ממלא וזהו שמחברים סובב בממלא, אבל בפ' שני' נק' אין עושין רש"מ שזהו הבירור שעפ"י תו"מ וזהו ע"י רצון התחתון שעפ"י התבוננות ועפ"י תו"מ מבררים לשכל ומדות אבל לא הרצון שלמעלה משכל ומדות ומחמת זה אינם ממשיכים מבחי' סובב לבחי' ממלא, וזהו אין עושין רש"מ שאין ממשיכים הרצון בחי' סובב לבחי' מקום ממלא. וזהו ענין ועמדו זרים ורעו צאנכם, וזהו כשעושין רש"מ, כי זהו למעלה מבחי' בירורים, אבל בפ' שני' הנה לא כתי' בכל מאודך וזהו ואספת דגנך זהו ענין הבירורים.

וזהו עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך, ולכאורה זהו כפל לשון, אך זהו הב' בחי' מתחילה עשה רצונו כרצונך ע"י התבוננות, וזהו צריך לעשות כי זהו הרצון שעפ"י טו"ד וצריך לעשות זאת, ואח"כ בטל רצונך שזהו הרצון שלמעלה מהטו"ד כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך ממילא כי ע"י הרצון שלמעלה מהטעם ממשיכים מבחי' סובב וא"צ בירור כי ממילא הם בטלים כל המנגדים וא"צ לברר אותם כי זהו למעלה מבחי' בירור וממילא הם בטלים. וזהו כענין ועמדו זרים ורעו צאנכם, כי אתם אין צריכים לברר כי ממילא הם בטלי'. וזהו ענין שבת, כי בשבת בורר אסור כי זהו למעלה מבחי' בירור, וזהו שבתיבת שבת יש ב' פירושים א' שבת לשון נייחא והב' לשון תשביתו כמ"ש והשבתי חיה רעה שבשבת הם ממילא מתבטלין וכמו שתרגם ואבטל כי ממילא הם בטלים וא"צ לברר.