רנ

ליש, הגם שלית מח' תפיסא בי', היינו בי' בעצמותו אבל בזיו והארה יש השגה, וכמו שבעצם השמש א"א לראות אבל ע"י נרתק של השמש אפשר לראות בזיו השמש כמו"כ למעלה כתי' כי שמש ומגן הוי' אלקי' ושם אלקים מסתיר על שם הוי' כמו נרתק השמש על השמש, וכח המהוה העולמות מאין ליש זהו רק זיו והארה ובהארה זו אפשר להתבונן ולהשיג, וזהו נודע לשון ידיעה, וגם נודע לשון התקשרות שהוא מקשר מחשבתו בההתבוננות והשגה אזי נולד מזה הרצון באלקות וכמ"ש בזוהר לפום מה דאתיידע ואתדבק בליבי', שזהו לפי עומק העמקת הדעת אזי הוא נמשך ההתפעלות והרצון בלב, וזהו בחי' רצון התחתון הנולד מן השגה והטעם.

ויש בזה מ"ט שערים כי שבעה מדות וכאו"א כלול משבעה הם מ"ט וזהו מ"ט שערי בינה כמו מ"ט ימי הספירה, כי לפעמי' הוא משער ההתבוננו' באופן זה ולפעמים באופן אחר ויש בזה מ"ט שיעורים, וגם שער לשון פתח מחמת שבא ע"י ההתבוננו' הרצון ממוח ללב בכמה אופנים שונים והכל הוא הרצון באלקות, וזהו נק' רצון התחתון שבלב מההתבוננו' שבמוח בהשתלשלות עולמות בחי' ממכ"ע, אבל בבחי' סובב כ"ע לית מח' תפיסא בי' היינו ההתבוננו' רק ביטול השגה היינו שהוא בטל לעצמו' אא"ס מצד עצם הנשמה, וזהו הרצון שלמעלה מהטעם והדעת רצון עצמי בעצמות אא"ס בבחי' סובב שאינו מאיר בבחי' פנימי' רק בבחי' מקיף בהשוואה א' בכל ההשתלשלות וכמ"ש אני הוי' לא שניתי וכמ"ש המלך הקדוש בשמים וארץ שהוא קדוש בשמים ובארץ בהשוואה א' שהוא מובדל מכל ההשתלשלות עולמות וא"א להשיג בבחי' השגה בבחי' פנימי' רק בבחי' ביטול רצון שזהו רצון עצמי מצד עצמו' הנפש, וזהו ענין גלגלתא דחפיא על מוחא הרצון שלמעלה מן הטעם. וכן הוא בנמשל למעלה הרצון שלמעלה מהחכ', וכמשארז"ל הקב"ה מנענע בראשו שזהו המשכת הרצון שלמעל' מהחכ'.

ולבאר זה יותר הנה ידוע שר' יוחנן בן זכאי אמר איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי, וזהו פלא לכאורה איך צדיק גמור כר' יוחנן בן זכאי יהי' מסופק באיזה דרך מוליכין אותו. אך הענין הוא כי יש ב' בחי' שכל ומדות ויש רצון שלמעלה מהשכל, וזאת היתה ידוע לו שבירר השכל ומדות שלו עפ"י התורה ומצות אבל ברצון שלמעלה מהטעם והדעת אינו ידוע לו וכמו שאמר ר' יוחנן בן זכאי על עצמו אלמלא הטיח בן זכאי ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא נענה ור' חנינא בן דוסא נענה תומ"י בתפלתו, ובאמת זהו פלא כי ר' יוחנן בן זכאי הי' גדול בתורה שר התורה, והי' עוסק תמיד בהשכלות התורה ולא נענה ור' חנינא בן דוסא הי' עוסק רק בתפלה ונענה. אך באמת יש בתפילה בחי' יותר גבוה מהתורה כי התורה הוא חכמתו ית' אבל תפילה הוא רצון עצמי שלמעלה מהחכ' ומגיע למעלה ג"כ בעצמות אא"ס, וכמשארז"ל חסידים הראשונים הי' שוהין ג' שעות קודם התפילה וג' שעות