רמב

טיפין טיפין הגם שהטיפין הם בחי' גבול אבל הנביעה היא בלי גבול כי תמיד נובע בלי הפסק, וכמשל אותיות המחשבה שהם ג"כ אותיות מוגבלות אבל הנביעה היא בלי הפסק. ולמעלה הנה כתיב כי עמך מקור חיים, אותי עזבו מקור מים חיים, ובזוהר נק' מבוע דלא פסיק, נובע בתמידות מאין ליש (חו"ב תרין ריעין דלא מתפרשין) מחמת שמאיר בחי' בלי גבול בבחי' גבול, וכידוע שארץ מקבל ממלכות דמל' דעשי' וז' רקיעים מקבלים מז' מדות דמל' וכמבואר בלק"א ובתוכו מל' דיצי' ובתוכו מל' דבריאה ובתוכו מל' דאצי' ובתוכו מל' דא"ס, נמצא מל' דא"ס מלובש בעשי' וא"ס הוא בבע"ג מאיר בבחי' גבול ומחמת זה איש לא נעדר, וכדאיתא בירושלמי יום הולך ויום בא יכול השמים כך ת"ל אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כיום שבראם, בלי שינוי כלל, הגם שיתא אלפי שנין דהוי עלמא וחד חרוב, אבל אין שום שינוי בהם מתחילת בריאה עד סוף, כמו שאנו רואים שינוים למטה בנבראים כמו באדם לעת זקנותו אזי נחלש כוחו וגם [בחי] וגם בצומח כמו עשבים נרקבו כך בכל הדצח"ם יש שינוים רק מספר המינים אין בהם שינוי, אבל בשמים שהוא מין פרטי ואנו רואים שאין בו שינוי כלל כמו בשעת בריאתו וכך הוא בכל פרטי הנבראים למעלהאין בהם שום שינוי מיום הבראם רק שאין אנו רואים זאת אבל השמים אנו רואים שאין בהם שום שינוי, וזהו שא' הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי אלה אותיות אלקים, מי הוא בחי' העלם שאינו מושג וכמ"ש מי יתן טהור מטמא כך הוא מי אלה אלה הוא בחי' גילוי ומי הוא בחי' העלם, נעשה ממי אלה וזהו בבע"ג בבחי' גבול.

וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, זהו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כיום שבראם, וראו כי יש בזה בחי' א"ס ומחדש בכל עת ורגע מאין ליש, וכך הוא בכל הנבראים, ומההתבוננות בזאת אפשר לבוא לחולת אהבה ממש וכידוע המעשה בא' שהעלה טינא בליבו וחלה מזה, זהו בסט"א וכך הוא בקדושה בתפילה ע"י התבוננו' אפשר לבוא לחולי ממש מחמת התשוקה והצמאון ליכלל בעצמות אא"ס שהוא בבע"ג.

אך מהו החולי דווקא בגלותא, אך הנה [אנו אומרים] ואין אנו יכולים לעלות וליראות ולהשתחות בזמן הגלות, והענין הוא הנה כתי' אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור בסך אדדם עד בית אלקים, כי בזמן בהמ"ק הי' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הוי' אלקיך, והיינו השתחוואה שבבהמ"ק בפישוט ידים ורגלים שזהו ביטול במציאות (כי הראש והרגל בשוה על הארץ) וגם השתחוואה שמרכין ראשו שזהו המשכה מלמעלה, והי' ע"י גילוי אלקות בבהמ"ק, וג"פ בשנה הי' הגילוי אלקות, ויש מהם שקבלו נבואה כמ"ש ושאבתם מים בששון שהמשיכו והשאיבו מים עליונים מקור מים חיים זהו בחי' נבואה, ומי שלא קיבל נבואה קיבל בחי' ראי' באלקות, זה הי' הכל בבהמ"ק גילוי אלקות ג"פ בשנה, אבל בזמן הגלות אין אנו יכולים לעלות ולראות