רמ

לצמוח העלין ונעשה מהם הקליפה ואח"כ הפרי וכך הוא בתבואה מתחלה הקש והתבן ואח"כ הפרי וזהו קליפה קדמה לפירי, והענין הוא הסדר הוא כך שמתחילה נברא הקליפה אבל יש בה תערובת מהפרי, וכמו שאנו רואי' בקש ותבן שמתחילה כשצומחי' יש בהם טעם עדיין ואח"כ מתברר ונעשה הקש פסולת לגמרי והפרי נעשה פנימי' אבל מתחילה הי' בהקש ג"כ טעם וכידוע המדרש שהקש אומר שהיא העיקר והחיטה אומרת היא העיקר מחמת שלא נתברר עדיין ואומרת החיטה יבא הגורן ונראה מי העיקר כידוע שהחיטה הוא העיקר אבל מתחילה הי' באפשר לטעות, וזהו מב' טעמים א' שלא נברר עדיין וטעם הב' שבמשך זמן הקש הוא חיצוני' והיא נתגשם ג"כ מחמת שהיא שומר לפרי אזי מחמת קור וחום ואיזה עפרורית בעת גידולי' אזי נתגשם הקש והי' לפסולת לגמרי והפרי ג"כ מחמת שנתברר וגם הוא שומר אותו נעשה פנימי' בטעם וריח ומראה, וכן בהמאכל כמו הלחם אשר הוא אוכל אינו ניכר מהו הטוב ומהו הפסולת אבל כשהוא אוכל ובא בקיבה שם נתברר ונעשה פסולת לגמרי ומסריח וכאשר האדם הי' רואה הפסולת בשעת האכילה לא הי' אוכל כלל אך באמת בזה יש ג"כ ב' הטעמי' א' מחמת שיש בזה תערובת פסולת וטעם השני שנעשה פסולת בגוף מחמת הגוף וקיבהוהקיבה יש בו כח לברר ולעשות הפסולת שיהי' פסולת לגמרי והמובחר נהפך לדם וחיות האדם, וכמו"כ בטיפה כשנמשך ממוח האב הוא נמשך מהברור שבמוח אך אעפ"כ יש בזה פסולת ג"כ וכאשר הוא נמשך בחוט השדרה אזי הוא מתגשם עוד מחמת פסולת הגוף עד שבבטן הנוק' מתברר עד שנעשה ולד מן הברור ומהפסולת נעשה השליא והדמים עכורי' כידוע.

וזהו ענין מ"ש עיזי מסגי ברישא ששערות העיזי' הן מקור הקליפות וכמו עשיו איש שעיר והדר אימרא שזהו מלשון עמר נקי, וגם מלשון את ה' האמרת היום וכו' שזהו ענין ובחי' נש"י, ואמר כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא שמתחילה נברא חיצוני' ואחר הבירור נברא הפנימי' כידוע מהמשלים, וזהו ענין פרעה אותיו' עורף דקדושה עדיין, אבל זהו חיצוני' הרצון דקדושה ושם כחשיכא כאורה שוין הכל יכולי' לקבל משם, אבל שם אינו ניכר עדיין כי שם קדושה עדיין, אבל כשנפלו בשבה"כ למטה אזי מחמת שני טעמי' א' שזהו מבחי' חיצוני' דקדושה אעפ"י שהיא קדושה אבל זהו חיצוני', וטעם הב' שנפל בשבה"כ למטה במדור הקליפות ונעשה קליפה לגמרי, וזהו ענין גלות מצרים שישראל היו עבדים לפרעה מחמת החושך וההסתר לגמרי כי למעלה הוא ג"כ למעלה משם הוי' וכמ"ש מי הוי' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את הוי' שזהו למעלה משם הוי' אבל הוא בבחי' עורף שזהו חיצוני' ומקיף ושם הוי' הוא פנימי' וכשנפל למטה בשבירת הכלים נעשה מזה גלות מצרים וכמשל האגוז כשנגמר אזי נעשה קליפה קשה והפרי הוא בפנים וכששוברים האגוז בחזקה אזי מתגלה הפרי כך הוא מ"ש אל גינת אגוז ירדתי וזהו גלות מצרים, ויתרון אור מתוך החושך דווקא כי נתגלה הפנימי', וזהו ויוציאנו משם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.