רלט

וחוקים ומשפטים שמורים על מדרגות עליונות, הנה אברהם אע"ה קיים כל התו"מ ברוחניות ע"י מס"נ שלו וע"י עובדות שלו המשיך כל האורות עליונים שע"י תו"מ ולא קיים בגשמיות המצות אעפ"כ המשיך כל האורות עליונים, ואחר מ"ת הוא דווקא ע"י תו"מ בגשמיות ובלא זה אינו ממשיך כלום.

וע"ז הוא התירוץ עבדים היינו לפרעה במצרים כי ענין פרעה הוא אותיות עורף, כידוע שיש באדם פנים ועורף, פנים הוא נק' ע"ש שבו ניכר הפנימיות והעורף הוא חיצוניות ואינו ניכר בו פנימיות כלל, כמו"כ יש רצון וחפץ, רצון הוא החיצוני' והחפץ הוא פנימי' הרצון, והמשל הוא כשהאדם עושה איזה מו"מ הנה העסק והטרדה הוא חיצוני' והעיקר הוא הרווח להחיות את נפשו אבל מחמת שא"א לבוא להרויח בלי עסק וטרדה אזי ההכרח לעסוק ולנסוע ולהיות טרוד עד שירוויח נמצא העיקר הוא הרווח והרצון לזה נק' חפץ שזהו פנימי' הרצון והעסק והטרדא נק' רצון שהוא חיצוני' הרצון, כך הוא למעלה ג"כ הנה כתי' כי תהי' אתם ארץ חפץ, לך יקרא חפצי בה, וכל גבולך לאבני חפץ, שזהו מורה על פנימי' הרצון שמאיר בנש"י, אבל פרעה הוא חיצוני' הוא אותיות עורף חיצוני' הרצון אבל למעלה חיצוני' הרצון הוא ג"כ מדריגה גבוה עד ששם כחשיכה כאורה ומחמת זה הכל מקבלין משם אבל כשנפל בשבה"כ נעשה למטה מזה רע וזהו פרעה דקליפה אבל למעלה הוא פרעה דקדושה, וכמו"כ אנו רואים בהשתלשלות עולמות היינו בעוה"ז הגשמי הנה הדצ"ח הוא נברא רק בשביל המדבר כמו שאנו רואים שע"י הצומח והדומם והחי הוא מחי' את האדם והעיקר הוא האדם וכמשארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצות לזה והאדם הוא ג"כ בשביל שיקיים התו"מ זהו העיקר, כי לצוות לזה זהו ענין גילוי אלקות וכמ"ש זה אלי וכמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, כאו"א מראה באצבעו, וקיוינו לו הוא ענין קוין שע"י תו"מ שהן תורה ועבודה וגמ"ח שהן ג' קוין חג"ת, נמצא שבנבראים העיקר הוא האדם שהמכוון שנבראים דצ"ח הוא בשביל האדם והעיקר הוא האדם, והאדם נברא רק בשביל קיום התו"מ ויהי' גילוי אלקות, וזהו הן לה' השמים ושמי השמים רק באבותיך חשק ה' שזהו הפנימי' והחפץ הם האבות וכמו במו"מ העיקר הוא הרווח אבל העסק והטרדה הוא בהכרח וחיצוני' כך בריאת שמים וארץ הוא חיצוני' והעיקר הוא האבות שהמשיכו גילוי אלקו' בעולמות וידוע מארז"ל מפני מה עיזי מסגי ברישא והדר אימרא כבריתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא.

והענין הוא שקליפה קדמה לפרי וכמו שאנו רואים שחיצוני' קדמה לפנימי' היינו שבריאות עולמות הוא חיצוניות והדצ"ח שהוא חיצוני' נבראו תחילה ואח"כ האדם שהוא הפנימי', וכך האדם נברא תחילה ואח"כ ניתנה התורה בעולם (הגם שהתורה קדמה לעולם זהו בעצמותו אבל בעולמות ניתנה אחר בריאת האדם כידוע שמ"ת הי' אחר יצי"מ) נמצא החיצוני' הוא נברא תחילה ואח"כ הפנימי' כך קליפה קדמה לפירי וכמו שאנו רואי' שבאגוז מתחיל