רל

אל חיל, והכל הוא בחי' א"ס כי כמו שהוא א"ס כך השגה שלו ג"כ בחי' א"ס ובלי גבול, וזהו ולתבונתו אין מספר בלי גבול, וזהו החילוק שבין שם הוי' ובין שם שדי, שם שדי שא' לעולמו די שהן בחי' גבול ומספר זהו בחי' צמצום בעולמות בי"ע שנבראו מאין ליש בבחי' גבול וצמצום וזהו המספר שלשת אלפים משל, ושם הוי' הוא מקור המהוה עולמות עד אין קץ בלי גבול זהו אין מספר, וזהו הפסוקי' שכתי' בהן מספר זהו בשם שדי בבי"ע שא' לעולמו די בבחי' גבול, והפסוקי' שכתיב בהן אין מספר בלי גבול זהו משם הוי' שמהוה עולמות עד אין קץ וגבול.

וזהו התירוץ של הגמ' כאן בזמן שבהמ"ק קיים אין מספר, וכאן בזמן שאין בהמ"ק קיים מתמעטין פמליא של מעלה. והענין הוא כי בזמן שבהמ"ק הי' קיים בבהמ"ק הי' נקרא שם הוי' ככתבו, והיינו שבבהמ"ק הי' מאיר בחי' שם הוי' בלי גבול וכידוע (מקום הארון אינו מן המדה) והי' בהמ"ק כלי לשם הוי' ממש, וזהו אין מספר, אבל כשאין בהמ"ק קיים היינו כמו בזמן בהמ"ק הי' במדינה בכינויו והיינו בהלבשה בשם שדי ואדני צבאות כך בזמן שאין בהמ"ק קיים הי' בכ"מ באופן זה ע"י כינויו וזהו מתמעטין פמלי' של מעלה בבחי' גבול.

וזהו ענין יצי"מ כי כמו שיש יצי"מ בקליפה כך יש יצי"מ דקדושה שזהו מצרים וגבולים בכל ההשתלשלות זהו נק' מצרים ג' עולמות בי"ע, אני הוי' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כי המצרים וגבולי' הוא משם שדי ואדני המסתירי' על שם הוי' אבל כשמתגלה שם הוי' אזי יצי"מ אז הוא מאיר בחי' בלי גבול, והי' בכל א' מישראל יצי"מ, וכמו"כ בכל יום חייב אדם לראות כאילו הוא יצא ממצרים, וזהו ע"י התפילה שהוא העלאה מלמטה למעלה וע"י התבוננות איך שהוא בחי' א"ס ובלי גבול ומספר וכמ"ש אין ערוך אליו, כי אפי' טיפה בים אוקינוס יש לה ערך ומספר, כי אפשר לשער כמה טיפין בים, היינו שאפשר לשער כמה טיפין בכוס קטן ואח"כ אפשר לשער בכוס גדול וכך אפשר לשער בים, נמצא שאפי' טיפה בים נק' ערך ומספר אבל העולמות לגבי עצמותו ית' אין ערוך אליו כלל כמו מספר לגבי למעלה מן המספר שאינו בגדר מספר כלל, וזהו כולא קמי' כלא חשיבי', שאיך הן כלא הרי יש עולמות בע"ג, אך הפי' כי אין ערוך אליו כלל והן כלא חשיבי מחמת שאינו בגדר כלל וממש בטלי' קמי' עצמותו, וכשמתבונן בזה הדק היטב אזי יהי' מושלל מכל תאות גשמי' ואפי' לא ירצה בעולמות עליונים כלל מחמת שכולא קמי' כלא, רק ירצה בעצמות אא"ס (וזהו מי לי בשמים ובארץ שזהו ג"ע וג"ע התחתון, ועמך לא חפצתי, רק החפץ והרצון הוא לעצמותו ית') וזהו ענין יצי"מ שאינו חפץ במצרים מצרים וגבולי' שהן העולמות רק בעצמותו ית'.

וזהו ענין חקת הפסח, כי פסח הוא כמ"ש ופסח ה' על הפתח שזהו ענין דילוג ששם הוי' יאיר למטה בגילוי ביצי"מ, וזהו הי' הכנה למ"ת כי העיקר של מ"ת הי' זאת שיתגלה שם הוי' ע"י תומ"צ, וכידוע שהתורה נק' תורת הוי'