רכו

זרת וכך [מ]משפיע למקבל ועלי תשוקתו וכמ"ש גדול ה' ומהולל מאוד אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו דווקא שזהו צירופי אותיו' וזהו כשיש יחוד ומצמצם ג"כ להתיחד במקבל, וזהו גילוי אלקו' ע"י ב' חצאי' ממקבל למשפיע וממשפיע למקבל וזה בלא זה אין שום הולדה, וזהו נק' מחצית השקל שני חצאי' שקל של כסף שהוא אהבה וכמ"ש נכסוף נכספת שזהו בחי' אהבה גילוי אלקו' בנש"י, וזהו חצוצרות שני חצאי צורה חצי צורה של מקבל וחצי צורה של משפיע וע"י זה הוא היחוד, וזהו ויברך אותם, והכלי הוא ע"י תו"מ כשמקיימי' תו"מ באהבה ויראה (מקבל) אזי עי"ז ממשיכים את ראש בנ"י גילוי עצמות אלקות כשאוא"ס שורה בח"ע שהוא התורה ונמצא התורה בגשמי' והתורה ברוחני' וכמו הקב"ה מניח תפילין יושב ועוסק בתורה ועי"ז הוא היחוד ב' חצי צורות, וזהו חצוצרות שתי חצי צורות.

עשרים גרה השקל, גרה הוא לשון גרירה כי מצוה גוררת מצוה, כי הנה בחול אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו לשון נסתר ובשבת אנו אומרים קדשנו במצותיך, וגם בחול אומרים קדשנו לשון עבר ובשבת מבקשים לשון בקשה קדשנו. וביאור הענין מצות נק' לבושין וגם נקראי' פרי, ובחול הם לבושי' מקיפי' עליונים וע"י קיום המצוה נעשה למעלה לבושי' ומקיפי', ובשבת מבקשי' שיבוא המקיף לפנימי ויהיה מקיף למעלה ממקיף זה, וזהו שאנו אומרים בחול לשון עבר ולשון נסתר שע"י המצוה נעשה מקיף והוא בבחי' העלם שזהו לשון נסתר ולשון עבר אבל בשבת נכנסי' המקיפי' ונעשים פנימי' זהו לנוכח במצותיך בחי' פנימי', וזהו מצוה גוררת מצוה שבחול עושה המצוה שלמטה בחי' מקיפי' למעלה ובשבת המצוה שלמטה גורר ממקיפי' לפנימי' וכידוע שהמצות שרשם בעשר ספי' וכידוע החשבון ט' פעמים ט' וכו', ועשרים גרה השקל הוא בחי' מקיפי' ופנימי', וזהו כל העובר על הפקודים שעובר עליהם ומקיים הפקודים רמ"ח פיקודין אברים דמלכא תחילה בבחי' מקיף ואח"כ בבחי' פנימי', מחצית השקל בשקל הקדש, אשר קדשנו במצותיו קדשנו במצותיך זהו שקל הקודש.