רכ

א' ואיך א' ונתתי שהוא בעצמו הנותן, אך הטעם הוא ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה שהוא הי' בתכלית הביטול ממש אזי השכינה מדברת מתוך גרונו, והענין הוא כי מן המים משיתיהו שהוא מבחי' מים עלמא דאתכסיא שנשמתו הוא מעלמא דאתכסיא ומחמת זה הי' בתכלית הביטול ושכינה מדברת וזהו ונתתי שהשכינה אומרת וזהו ענין עלמא דאתכסיא שכל הברואים שבעלמא דאתכסיא הם בתכלית הביטול ולזה נק' מלאכים נוני ימא.

וקרי"ס הי' כמ"ש הפך ים ליבשה שמים נעשה יבשה והפי' שבחי' ים מתגלה ביבשה (והיינו כמו שהי' בגשמי' שמים נעשה יבשה ובני ישראל הלכו בתוך הים בגשמיות כי ברואים שביבשה בגופים הגשמים א"א להלוך בתוך הים והם הלכו בגופים גשמי' בתוך הים וכמ"ש ובני ישראל הלכו בתוך הים והטעם שהים נעשה יבשה) כמו"כ הוא למעלה שמים נעשה בחי' יבשה היינו י"ל שהאלקו' הי' בגילוי למטה בנבראים שביבשה כמו בעלמא דאתכסיא, וזהו ענין יחוד עלמא דאתכסיא עם עלמא דאתגלי', וזהו הנס דקי"ס כי ברואים שבים אפשר להם לקבל הגילוי אלקות ולהיות בתכלית הביטול כמו מלאכים שהגוף שלהם הוא ג"כ רוחני כידוע אבל ברואים שביבשה היינו בגופים גשמים לקבל הגילוי אלקות כמו בעלמא דאתכסיא ולהיות בתכלית הביטול זהו נס גדול, וזהו שאמרו זה אלי ואנוהו זה בגילוי. והדוגמא לזה הוא משארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה, והענין הוא כי כל הנביאים לא יוכלו לקבל הנבואה עד שיהי' להם התפשטות גשמי' מכל החושים בתכלית הביטול אבל משה הי' מקבל הגילוי אלקות הנבואה כאשר ידבר איש אל רעהו וזהו בחי' זה בגילוי, והטעם שאצלו הי' הנשמה מעלמא דאתכסיא תכלית הביטול והי' בגוף גשמי באופן זה בלי שום הסתר, וזהו הדמיון לנס דקי"ס שבעלמא דאתגליא יהי' מאיר הגילוי כמו בעלמא דאתכסיא ויכולים הנבראים לקבל זאת (וכמ"ש ובני ישראל הלכו ביבשה בגופים גשמי' בתוך הים בבחי' גילוי בעצם כמו בחי' משה), וזהו אשירה לה' כי גאה גאה, ב' פעמים גאה, הא' הוא בחי' סובב כ"ע זהו בחי' ים וגאה הב' הוא שכשיהי' היחוד סובב בממלא שזהו ים ויבשה צריך להיות הגילוי למעלה משניהם בכדי שיוכלו לקבל זאת, וזהו עד יעבור עמך הוי' שנתגלה ה' למעלה משם הוי' שהוא בחי' סובב, וזהו קשה שתתגלה למעלה מן ההשתלשלות שלמעלה מבחי' סובב וממלא למטה.

וענין הזיווג הוא כי הנה כתי' כי על כל כבוד חופה שיש ב' מיני כבוד כבוד עילאה וכבוד תתאה, וזהו שלפעמים כתי' מלא כל הארץ כבודו משמע שהוא למטה ולפעמים כתיב איה מקום כבודו שאפי' המלאכים אינם משיגי' בחי' כבוד, אך התירוץ שיש ב' מיני כבוד, כבוד של משפיע וזהו כבוד עליון וזהו אוה למושב, ויש כבוד דמקבל וזהו כבוד תתאה מלא כל הארץ שהיא בחי' מקבל, וכמ"ש למען יזמרך כבוד נהורא תתאה קארי תדיר לנה"ע שזהו מן המקבל למשפיע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.