רטז
הביטול וע"י החכ' מתגלה בשאר המדות, נמצא שהחכ' הוא מיוחד עם עצמו' אא"ס מחמת שהוא בתכלית הביטול ואין לו שום מציאות בפ"ע והוא כלי ממש לאחד האמת וע"ש זה נק' החכ' אמת, והתורה נק' ג"כ אמת כידוע, וזהו אורייתא וקוב"ה כולא חד ממש (וכידוע ע"פ אדם כי ימות באוהל ארז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, עצמו שלו בחי' יש שלו והוא בתכלית הביטול אזי התורה מתקיימת בבחי' קיום נצחי ממש מחמת שהתורה וקוב"ה כולא חד ואין אני והוא יכולי' לדור כידוע), וכמו שאנו רואי' למטה באדם שהמדות הם בחי' יש אעפ"י שהם מתפעלי' מאלקו' אבל יש שמתפעל, אבל החכ' כח מ"ה ביטול בעצם, כן הוא למעלה ג"כ שהמדות הם בחי' יש לגבי בחי' ח"ע, אעפ"י שאין המשל דומה לנמשל כי באמת המדות ג"כ איהו וגרמוהי חד ממש בתכלי' הביטול (וכידוע עפ"י הקבלה שאור אבא מאיר בכל האצי' נמצא תכלית הביטול בכל המדות, אעפ"כ הנה הכל ע"י בחי' אור אבא שהוא חכ' מקור הביטול וע"י מאיר האור והביטול באצי' אבל אור אבא הוא בעצם תכלית הביטול ומיוחד עם עצמו' אוא"ס).
וזהו אורייתא וקוב"ה כולא חד לפי ב' הפי', אבל אעפ"כ צריך להקדים ק"ש וכידוע ע"פ מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו אליו ולא למדותיו דווקא לעצמותו, אזי צריך מתחלה ההעלאה ע"י ק"ש ומס"נ באחד לעצמותו ממש ואח"כ עי"ז נמשך המשכה מעצמו' אוא"ס ע"י התורה והמצות (ומטעם זה תורתו אומנתו פטור מן התפלה אבל לא מן הק"ש שעיקר העלאה ע"י מס"נ לעצמותו ואם אין העלא' אין המשכה).
ועתה צריך להבין מהו שמבואר בתניא שכח המעשה הוא לבוש להמצוה והאדם הוא המרכבה, הנה ידוע שלבושין הוא דבר זר רק שהוא שומר ומקיף האדם מרחוק מקור וצינה ומחזק האדם בבחי' מקיף ומכש"כ המרכבה שהוא מהות נפרד לגמרי רק שהרוכב הוא רוכב על המרכבה בעת שצריך לרכוב, אבל לא כמו אברי הגוף שהם עם הנפש לאחדים בבחי' אור וכלי ממש בתמידות והנפש פועל בתמידות ע"י אברי הגוף בכל החושי' כמו כח הראי' וכח השמיעה וכח התנועה וכדומיהן, כך הוא כח המעשה נק' רק לבוש להמצוה ואדם הוא המרכבה להמצוה והם למטה במדריגה מהמצוה עצמה, אבל באמת יש מעלה בהלבוש ומרכבה יותר מהמצוה עצמה, כידוע הענין ע"פ והחיות נושאות את הכסא ועל הכסא דמות כמראה אדם אזי החיות שהן בחי' מרכבה לאדם הם נושאי' את האדם שעל הכסא בבחי' שלמעלה מבחי' אדם, היינו בבחי' כי לא אדם הוא, מחמת ששרש החיות הוא למעלה מבחי' אדם רק שנפלו למטה ולכך הם נושאות ומנושאות, ומתחילה הם מנושאות ע"י בחי' אדם (כידוע בקבלה מ"ה מברר ב"ן, מ"ה בגימ' אדם ב"ן בגימ' בהמה) וזהו הביטול שלהם לבחי' אדם ולכך הם נק' מרכבה לבחי' אדם, אך לאחר הבירור והביטול שלהם אזי הם מנשאי' לבחי' אדם לשרשם שזהו למעלה מבחי' אדם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.