ריד

גשמים אפילו לעשות נגד הטבע והיפוך הטבע, כך שורה בכל המצות רצה"ע ונקראי' אברים דמלכא, הגם שהוא בהעלם כמו בכל האברים הרצון הוא בהעלם ולא בדרך אור וכלי אם כי הוא שורה בכל האברים בשוה אבל אעפ"כ הוא פועל בהאברים אפילו נגד הטבע והאברים נשמעי' לרצונו כך הוא באופן זה שורה רצון העליון בכל המצות, אבל דבר גשמי שאינו מצוה הגם ששרשה ג"כ מבחי' סובב הוא כמו הרצון שפועל ג"כ בכח המרעיב וכח הדוחה אבל אינו פועל בו ההיפוך מחמת שהוא מצומצם שם ביותר ובהעלם, וזהו ענין רמ"ח פיקודין רמ"ח אברין דמלכא שמבואר בתניא.

וצ"ל מהו החילוק בין רמ"ח פיקודין שנקראי' אברין דמלכא ובין אורייתא שמבואר שם דאורייתא וקוב"ה כולא חד, לכאורה האברים כששורה בהם רצה"ע הם ג"כ כולא חד. אך מתחילה צ"ל הפי' איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד, ומהו החילוק בין איהו וחיוהי חד ובין איהו וגרמוהי כיון שאיהו רק חד עמם בין חיוהי ובין גרמוהי ומהו שא' איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד משמע שזהו ענין בפ"ע, וזהו ענין בפ"ע. אך באמת יש ב' פי', ופי' הא' הוא איהו וגרמוהי קאי על הכלים ואיהו וחיוהי קאי על האורות, ויש הפרש גדול. והענין הוא כי איהו וגרמוהי הוא כמו הנפש בגוף שאנו רואי' אברי הגוף שהן גשמי' והנפש שורה בהאברי' וכוחות הנפש הם רוחני', וגשמי' הוא מהיפוך להיפוך מרוחני' ואינו חיבור כלל, וכידוע בספרי החקירה מי שהוא רוצה לידע מהו רוחני' אזי הוא רואה גשמיו' ורואה בכל הפרטי' בעיון היטיב כמו גשמיו' נתפס במישוש ונתפס בראיה ונתפס בשטח מקום וכמו"כ כל הפרטי' שנמצאי' בדבר גשמי וכשרואה בזה היטיב אזי השלילה מזה הוא רוחני', היינו כשמפשיט כל פרט ומשליל אותו שהוא ההיפוך, כמו רוחני' אינו נתפס במישוש ואינו נתפס בראות ואינו נתפס בשטח וכדומיהן, אזי הוא כמו שרואה ויודע רוחני' בלי שינוי, כי הרוחני' הוא ההיפוך מגשמי' בכל הפרטי'. כך הוא הגוף יש בו רמ"ח אברי' וכנגד זה יש בהנשמה רמ"ח כוחות אבל האברי' הם גשמי' והכוחות הם רוחני' והם מהיפוך להיפוך, אבל הקב"ה מפליא לעשות ומחבר רוחניו' בגשמיות, וממש הם לאחדים, כי הנפש מרגיש כאב הגוף וצער ועונג וכדומיהן ואינן מתפרדין זה מזה, הגם שיש נקבי' בהגוף אינו יוצא הנפש עד עת פקודתם מלמעלה, והם לאחדים ממש, והנפש פועל הכל על ידי אברי הגוף בכל פרט ופרט, ושניהם יחד נקרא אדם, כי הנפש א"א לפעול בדבר גשמי בלא אברי הגוף, וכמו שאנו רואים כשחסר אבר א' אזי חסר הכח באבר הזה וא"א לו לפעול כלל, ומכש"כ הגוף בלא כוחות הנפש א"א לו לעשות כלל, וכמו שאנו רואים לאחר הסתלקות הנפש מהגוף, אבל כשהנפש שורה בהגוף הם לאחדים ממש, וכך הוא הנמשל למעלה גופין תקינת לון חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא חכ' מוחא זהו נק' בחי' גופא נגד אור החסד ואור הגבורה שהוא בחי' א"ס, אבל כששורה האור החסד במדת החסד, אזי הוא כמו הנשמה עם הגוף והי' לאחדים ממש שהאור פועל ע"י הכלי, וכך