ריב
להבין מ"ש בתניא דאורייתא וקוב"ה כולא חד
להבין מ"ש בתניא דאורייתא וקוב"ה כולא חד ורמ"ח פיקודין רמ"ח אברין דמלכא וכח המעשה שבאדם נעשה לבוש להאברין שהן המצות והאדם נעשה מרכבה להמצות, וביאור הדברים להבין איך הן המצות שנק' פיקודין רמ"ח אברין דמלכא, בשלמא למעלה אפשר לומר ששרש המצות הן בט"ס כידוע שט' פ"ט הם פ"א וראש תוך סוף הם ג' פעמים פ"א שהן רמ"ג וה"ח המגדילי' הן רמ"ח נמצא שהמצות שרשן בספי' עליונות, ואפשר לומר שהן אברין דמלכא, וכמבואר בפתח אליהו חסד דרועא ימינא גבורא דרועא שמאלא וכו', אבל למטה כשעושה המצות בגשמיו' כמו טלית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי וכדומיהן איך אפשר שהם אברין דמלכא. וגם צ"ל הלא ידוע ומבואר במ"א שכל דבר גשמי שרשו בבחי' סובב למעלה מבחי' ממלא, וא"כ מהו החילוק בין המצות ששרשם בבחי' סובב ובין הדבר גשמי קודם שנעשה מצוה ששרשה בבחי' סובב.
אך המשל לזה הוא מבשרי אחזה כמו כוחות הנפש מלובשים בהאברים בבחי' אור וכלי, כמו השכל הוא דווקא במוח וכח הראי' הוא דווקא בעין וכח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.