רח

ויגש על פסוק ויאמר יוסף כו' אני יוסף העוד אבי חי, והענין הוא כי הע' שנין דאה"ר הוא אחר חטא עה"ד כי קודם החטא לא הי' שנים קצובי' במספר ועכשיו אחר החטא הם קצובי' אלף שנה רק ע' שנין שאולי' לדוד כי דוד הוא בחי' מל' וזהו מל' מלכותך כ"ע בחי' מל' מקור העולמות ולית לי' מגרמי' כלום רק מה שמקבל מהז' מדות היא מביאה לידי גילוי בעולמות, וזהו ענין ע' הא' שהוא בחי' ראי' המציאות, ועי"ז יבוא ויגיע לע' הב' שהוא בחי' עוה"ב וראי' דעכשיו בג"ע וזהו בחי' ראי' הב', וזהו הע' של האבות כי אברהם שאל לו ה' שנים שהם בחי' ה"ח מקור כל החסדי' העליוני', ויעקב שאל לו כ"ח גימ' כח וכמ"ש ועתה יגדל נא כח אדני, ויוסף שאל לו ל"ז כנגד שלושים מדות ועל ג' מדות כלול מעשר שהם שלושים, וזהו רק מדות רוחני' וזהו בטח בדד עין יעקב, וזהו כמ"ש הוי' בדד ינחנו שהוא בחי' בדד כמו עד שלא נברא הי' העולם הי' הוא ושמו בלבד, וזהו בחי' יעקב יו"ד עק"ב, יוד בחי' חכ' בחי' ראי' בחכ' אתברירו לברר בחי' עקב, ואח"כ יגיע לבחי' ע' דיעקב שהם פנימי'.

וזהו שבע שנים מתחילה המועט שהם הבירור המדות, כי שרש המדות למעלה מן השכל והשכל הוא מורה הוראה למדות זה לאהוב וזה לשנוא, הגם שהמוח שליט על הלב אבל באמת שרש המדות שבלב למעלה מן השכל שבמוח והמדות הוא עיקר האדם, וזהו יפה כח הבן מכח האב מחמת ג' שותפי' באדם והקב"ה נותן בו נשמה ומחמת יפה כח הבן מכח האב כי המדות הן בנים כי הם נולדי' מן השכל אבל מחמת שרשם הם גבוהים מאוד נעלה, ואח"כ ארבעים ומאת שנה שזהו ב"פ ע', והעיקר החילוק שיעקב הוא בחי' פנימי' לפיכך חי ב"פ ע' אבל דוד לא הי' רק פעם א' ע' בחי' ראי'. וזהו ויחי יעקב כמשארז"ל יעקב לא מת, ויחי יעקב בארץ מצרים וגבולים שהן המדות, וע"י בירור המדות בא לידי שבע עשרה שנה בגימ' טוב שזהו ראי' הב', וזהו החפץ חיים אוהב ימים שהם הבירור דימים, לראות טוב לברר המדות עליונות שהם בחי' סובב כ"ע.