רה

מזיו השכינה וא"א להנות רק ע"י לבוש ואיך אפשר שיהי' יפה שעה א' שזהו הלבוש לנשמה יהי' גבוה יותר מהנשמה בג"ע.

וצ"ל תחילה ההפרש בין ג"ע ובין עוה"ז הנה כתי' ואתה מחי' את כולם וארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם, והיות הנשמה בגוף ידוע שאין הנשמה מתחלק בכל אברי הגוף בכל אבר חלק נשמה דא"כ איך סומא יוליד שלם, אך באמת הוא שמשכן הנשמה הוא במוח ולב והארתה מתפשט בכל כלי הגוף, וכמו אור הנר שהיא עומדת במקום א', והארתה בכל הבית אבל עצם האור הוא במקום א', וזהו נר הוי' נשמת אדם שהנשמה נקר' ג"כ נר שהנשמה ג"כ במקום א' והארתה מתפשט בכל הגוף להחיות את הגוף, וגם זה הנשמה אין אנו יודעים ואין אנו רואי' מהות הנשמה רק שמשיגי' שהנשמה מחי' הגוף ומרגישי' החיות וזהו נק' השגת המציאות שאנו משיגי' שיש מציאות המהות אבל אין אנו משיגי' אותו וזהו נק' ידיעת המציאות ולא מהות.

וכך הוא למעלה כשהקב"ה מחי' את כל העולם הוא רק בבחי' אור וזיו ולא עצמותו ומהותו וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים וזהו בחי' מל' שמו נקרא על כל המדינה, ושם ומל' הכל א', רק לזולתו היינו התפשטו' לזולתו על הנבראי', הגם שאין שייך למעלה זולתו כי אין לך דבר חוץ ממנו אבל אעפ"כ נק' זולתו שנראה לעינים מחמת הסתר והעלם שהוא זולתו, ומחי' רק בבחי' הארה והארה דהארה, וגם אין אנו משיגי' רק ידיעות המציאות ולא מהות וכידוע שנודע מציאותו ולא מהותו, זהו הפי' ואתה מחי' את כולם, אבל בג"ע הוא השגת המהות וכמו לע"ל שנא' [ואמר] ביום ההוא הנה אלקינו זה, כאו"א מראה באצבעו שזהו לנוכח השגת המהות כך הוא בג"ע השגת המהות ולא השגת המציאות, ולא כמו בעוה"ז שאנו משיגים רק השגת המציאות ולא מהות.

והגם שמלאכי' ג"כ משיגי' השגת אלקות ובוודאי מלאכי' משיגי' יותר משהנשמה בגוף בעוה"ז משיג מחמת שהמלאכי' הם רוחני' והגוף שלהם רוחני ממילא השגה שלהם יותר גבוה, אבל אעפ"כ יש הפרש גדול בין השגת הנשמות בג"ע ובין השגת המלאכים, וכמ"ש זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו וצדקתך הפי' הוא כמ"ש בזוהר צדק מלכותא קדישא שצדק נק' מלכות, ובחי' מלכות ידוע כמ"ש מלכותך מלכות כ"ע היינו שהתפשטות הארה וזיו כמו מלך ששמו נק' על המדינה וכמו שם האדם שהוא אינו צריך לו רק לזולתו שיקרא אותו, כך הוא למעלה מלכותך מלכות כ"ע שמחי' בבחי' הארה, וע"ש זה נק' צדק כמו צדקה שנותני' השפעה לזולתו כך בחי' מל' משפיע הארה לזולתו, אבל זכר רב טובך הוא בחי' טוב שהוא למעלה במדרגה, כי טוב הוא הטוב וחסד בעצם, ולמעלה הוא החילוק שבין טוב לצדקתך כי צדקתך הוא מ"ש מלא כל הארץ כבודו ותרגום זיו יקרי' שזהו נק' בחי' ממלא אבל טוב