רב

וצ"ל מהו נר מצוה ותורה אור כי המצוה נק' ג"כ בשם נר, והענין הוא כי המצות נק' בשם לבושין ומקיפי' וכמ"ש בזוהר ע"פ ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עילאין באינון לבושין אי חסר יומא חד חסר לבושא חד. והנה כתי' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, והנה פי' הפשוט צרור הוא לשון קשר, ויש עוד פי' צרור הוא כמ"ש כצרור אבן במרגמה כי ע"י המרגמה נופל האבן למרחוק למעלה כך ע"י המצות נזרק הנשמה למעלה מעלה משרשה הראשון, כי המצות הם לבושין וכמו כשהאדם מלובש בלבוש אזי אפשר להחזיק אותו בלבוש ולהוליך אותו או לעלות אותו למקום שבעצמו לא הי' יכול לעלות וע"י שאוחזין אותו בלבוש מוליכין אותו ומעלין אותו, וזהו ע"י המצות שאדם עושה שהם לבושי' ומקיפי' עליונים [וכשמקיים אותם] אזי מעלין הנשמה למעלה, וזהו מצוה גוררת מצוה כי כשעושין המצוה אזי ע"י המצוה יש עלי' לנשמה שלו ואפשר לעשות לה עוד מצוה שלא לפי ערך כח ושרש נשמתו מחמת שהנשמה נתעלה ע"י מצוה ראשונה ואפשר לעשות לה עוד מצוה גדולה הימנ[ה] ומשפיעי' לו זאת מהיכלות הקדושה כי ע"י המצוה הוא עולה ומתקשר בקשר אמיץ וחזק בהיכלות הקדושה ומשפיעי' לו משם קדושה, וזהו הפי' מצוה גוררת מצוה גדולה הימנ[ה] מחמת שמסייעי' לו מלמעלה, וזהו הבא לטהר מסייעין לו מהיכלות הקדושה, ולהיפוך עבירה גוררת עבירה כי ע"י העבירה שהוא עושה הוא מקושר בהיכלות הטומאה ומשפיעים לו טומאה ואפשר לו לעשות עבירה גדולה היינו שלא לפי ערך הרע שלו רק שמשפיעי' לו מלמעלה וכמ"ש הבא לטמא פותחין לו מלמעלה, וזהו הפי' צרורה בצרור החיים לשון קשר שמתקשר למעלה בצרור החיים שהוא היכלות דקדושה, וגם הפי' צרורה כצרור אבן במרגמה שע"י המצות שהם לבושי' ומקיפי' מגביהים הנשמה מלמטה למעלה בחיי החיים שהוא עצמו' אא"ס, וזהו כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר כי הגם שבתפילין נכתב ג"כ הפ' של ק"ש מה אכפת לי אם יקרא ק"ש בלא תפלין, כי הגם שק"ש הוא בחי' גבוה מאוד כידוע, אעפ"כ צריך לקרוא אותה בתפילין כי התפלין הם מקיפי' ובק"ש הוא ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך וגם למסור נפשו באחד וצ"ל זה ע"י מצות התפילין שהם לבושי' ומקיפי' ומסייעי' ומעלי' לנשמה שיהי' ביכולתו לאהוב בכל לבבך בשני יצריך ולהפוך היצה"ר לטוב ובכל נפשך ובכל מאודך, וזהו שהמצות הם מעלים הנשמה ומקיפי' אותה ונעשה לה לבושי' ומעלי' אותה מלמטה למעלה.

אבל תורה היא המשכה מלמעלה למטה כי בתורה יש ב' בחי' כי התורה נמשך מבחי' חכ' ובחכ' יש ב' בחי' א' בחי' חכ' שבהשתלשלות העולמו' וכמ"ש כולם בחכ' עשית והב' חכ' שלמעלה מהשתלשלות, ויש בתורה ג"כ ב' בחי' הנ"ל, תורה שבהשתלשלות כמו למשל עבד שיודע רצון המלך וטעמו שהוא רוצה כך וכך ומחויב העבד לקיים רצונו מחמת שהוא יודע הטעם של הדבר ורצונו אבל יש עוד שהאדון גוזר עליו בלי שום טעם רק כמלך שגוזר