רא

נסתלקו ונעשה מזה רע, ולכן אפשר להפוך היצה"ר לקדושה שיהי' לב א' מחמת שבשרשו הוא קדושה רק נפל למטה וכשמבררים אותו ונהפך לקדושה ע"ז כתי' בכל לבבך בשני יצרך, וכמשארז"ל ע"פ וירא אלקי' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, טוב זה מלאך חיים שזהו היצה"ט ומאוד זהו מה"מ שזה היצה"ר, כשהיצה"ר נהפך לטוב אזי הוא בבחי' מאוד בלי גבול מחמת ששרשו הוא בחי' גבורות דקדושה ואורות תקיפי' וחזקים.

וע"י מה מהפכי' אותו הוא ע"י התבוננו' כשמתבונן בק"ש בפ' ראשון שמע ישראל כי שמע הוא לשון התבוננו' כשמתבונן שהוי' אלקינו, הפי' הוא שהוא אלקינו שלנו כי חלק הוי' הוא עמו, ואלקינו הוא מלשון ואת אילי הארץ לקח שהוא לשון כח, והפי' הוא כי הוי' הוא הכח והשרש שלנו ומאיר בבחי' גילוי בנש"י, ומחמת זה אפשר לנו להמשיך הוי' אחד שיהי' מאיר הוי' גם בהעולמו', וזהו אחד ח' הוא ז' רקיעי' וארץ וד' רוחות העולם וממשיכי' בהם אלף שזהו אלופו ש"ע וזהו התבוננו' של ק"ש, וזהו הפי' מ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים פי' כי אני ראשון הוא כמו קודם שנברא העולם הי' הוא ושמו בלבד ואני אחרון ג"כ הוא ושמו בלבד ומבלעדי פי' בזוהר באמציעתא אין אלקים כי הגם ששם אלקי' מסתיר אבל אין זה הסתר כי הוי' הוא אלקי' וכולא חד מחמת שהעולמות כולם בטלים ואינם תופסים מקום כלל, וזהו אני הוי' לא שניתי בלי שום שינוי, אני ראשון ואני אחרון וגם באמצעיתא אין אלקי' אין שום הסתר והעלם, כי ההסתר וההעלם הוא נראה למקבלי' אבל באמת אין ההסתר הסתר גמור, וכשמתבונן בזה היטב הדק אזי נהפך היצה"ר לטוב מחמת כי שרשו הוא בשם אלקי' וע"י ההתבוננו' הוא מעלה אותו לשרשו ושם הוא קדושה כי אין ההסתר משם אלקי' הסתר גמור וכולא חד ואזי עי"ז הוא מתפעל בלב בכל לבבך בשני יצריך עם היצה"ר ג"כ כי כשרואה ומרגיש ע"י ההתבוננו' שכל העולמו' עליונים כולם בטלים ומבוטלים ומכש"כ עולמות התחתוני', אין לו רק לב א' ורצון א' רק לאביהם שבשמים, וזהו ואהבת בגימ' ב"פ אור כי שני היצרי' נעשים אור וזהו בכל לבבך, וזהו אלה שני בני היצהר ופרש"י שע"י התורה מהפכי' לטוב שזהו השני יצרים ונהפכו לטוב ושניהם שוין לטובה, וזהו ע"י ה"א של היצהר שזהו ה"א חומשי תורה ומיצר ע"י ה"א שבאמצע נעשה יצהר שזהו לשון זוהר וכמ"ש צוהר תעשה לתיבה שזהו אור, וזהו הפי' אלה שני בני היצהר שנהפך לטוב.

וזהו ענין שהנשמה נקר' נר וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם כי בנר יש ג' דברי' אור ושמן ופתילה, שמן הוא היצה"ר והוא הנה"ט וכמו עיקר השריפה הוא בשמן כי השמן נבלע בפתילה ונשרף וע"י מעט פתילה נשרף הרבה שמן כך הנה"ט הוא היצה"ר הוא השמן, והפתילה הוא הנה"א שהוא המחבר אור האלקי' בנה"ט ושורף אותו עד שנהפך לטוב, וזהו ע"י התבוננו', וזהו נר הוי' נשמת אדם.