ר

עם השמן ובאמצעות הפתילה הוא דולק (הגם שרואים שהשמן הוא ג"כ עיקר כי לפי צלילת השמן הוא צלילת האור וגם לפי ריבוי השמן הוא ריבוי האור אבל אעפ"כ עיקר המחבר הוא הפתילה, והלשון מורה ע"ז כי פתילה הוא ענין התחברות וכמו צמיד פתיל שפירושו הוא ענין התחברות).

ולהבין איך הוא בנשמה הג' בחי' הנה כתי' בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך יצ"ט ויצה"ר לאהוב את ה' בכל לבבך בשני יצריך ביצר הרע ג"כ לאהוב אותו, ולכאורה איך אפשר זאת שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לה' ואיך אפשר להפוך את היצה"ר מקצה אל הקצה מרע לטוב, אך הענין הוא הנה כתי' וייצר ה' אלקי' את האדם כתי' וייצר בשני יודי"ן ואיתא ע"ז בתרגום יונתן ע"ז הפ' וייצר בתרין יצרין כי התרי יודי"ן מורי"ם על תרין יצרין, ומשמע מזה הפי' שזהו הוי' אלקי' שבפסוק, שיצר טוב הוא מהוי' ויצה"ר הוא משם אלקי', וזהו וייצר הוי' אלקי' בשני יודין הב' יצרין, וכמ"ש בפ' וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא אלקי' וכידוע וידעת הוא פי' ענין התחברות היום כי אין יום בלא לילה והלילה עם היום צריך לחבר, הלילה הוא מדת הדין והיום הוא מדת החסד וכמ"ש כי חסד אל כל היום וצריך לחבר מדת הדין עם מדת החסד שזהו החיבור יום ולילה, וכך והשבות אל לבבך שהם שני לבבות והם היצה"ט והיצה"ר שבלב ונקר' לבבך שני לבבות לחבר אותם ג"כ שגם היצה"ר יהי' לו אהבה להשי"ת, כי הוי' הוא אלקי' לחבר ג"כ הוי' עם אלקי' שזהו שורש של השני יצרין שהם שני לבבות שיהי' לב א' לאביהם שבשמים כי הוי' הוא האלקי' שזהו שרשם כולא חד ומצד זה אפשר ג"כ לחבר היצ"ט עם היצה"ר מחמת שבשרשם הם כולא חד שזהו הוי' הוא אלקי' כולא חד. והענין הוא כי אנו רואי' שהאדם הוא כלול מעשר בחי' הנפש חב"ד חג"ת נה"י ובכללות הם רק ב' קוין חסד וגבורה שמדת החסד כולל קו הימין ומדת הגבורה כולל קו השמאל ומצד זה נמצא באדם כל הבחי', שיש בו מדת החסד וגם מדת הדין, אבל בבע"ח אינו נמצא רק מדה א' כמו נשר שהוא רחמני כולו רחמנות והעורב הוא אכזר הוא כולו אכזר וכן הוא בבהמות רחל הקול שלה מורה על רחמים ושור נגח הוא אכזר וכן הוא בשאר בע"ח רואי' שאין להם רק מדה א' וכן הוא בכל הברואי' לבד האדם כלול מב' בחי' חסד וגבורה, וזהו כי באדם נא' ויצר הוי' אלקי' את האדם שם מלא ב' בחי' הוי' אלקי' שהוי' הוא מדת החסד ושם אלקי' הוא מדת הגבורה ומחמת זה האדם כלול מב' בחי' ושרשו היצי' הי' בב' בחי' אבל אצל כל הברואי' נכתב רק שם א' ולא שם מלא וכמו ל"ב אלקי' שנמצא עד יצירת האדם בכל הברואי', וזהו ענין יצ"ט ויצה"ר כי בשרשם קודם החטא עה"ד טו"ר הי' ב' הבחי' קדושה וכמ"ש וייצר הוי' אלקי' בשני יצרין ושניהם קדושה רק שזה חסד וזה גבורה דקדושה ושרשם בהוי' אלקי' דקדושה רק אחר החטא עה"ד טו"ר נפלו גבורות דקדושה למטה ונעשה למטה מזה יצה"ר אבל בשרשו הוא גבורות דקדושה, וזהו ענין תוהו שהי' האורות תקיפי' וחזקי' מדת הגבורה והי' שבה"כ ונפלו הכלים למטה והאורות