קפו

כנ"י בין הבנות שהם הקליפות, כך הוא כתפוח שזהו מ"ת בעצי היער שהם הע' שרים שזהו בחי' שערות לברר אותם דווקא. וזהו המשל. והנמשל כן דודי בין הבנים שזהו יו"כ ובין הבנים זהו ויבאו בני האלקי' שנק' בנים לקטרג, וזהו להתיצב על הוי', וגם בין הבנים זהו בי דינא רברבא שהם ע' סנהדרין באצי' והא' הוא המופלא שבב"ד שהוא עצמות אא"ס ומשם הוא מקור הסליחה וממתיק כל הדינים והקיטרוגי' וזהו כן דודי וכמ"ש זה דודי וזה רעי, אהבה עצמי' תוקף האהבה שנתגלה ביו"כ שלמעלה משם הוי' וכמ"ש לפני הוי' תטהרו, כי ויבואו בני האלקי' להתיצב על הוי' אבל זהו למעלה משם הוי' וממתיק כל הקיטרוגי', וזהו ברן יחד כוכבי בוקר, וזהו בוקר דאברהם וכמ"ש וישכם אברהם בבוקר שהם חסדי' עליוני' וכמ"ש באברהם ויהי' זרעך ככוכבי השמים, וע"י החסדי' ויריעו כל בני האלקי', ויש בזה ב' פי', הא' ויריעו לשון שבירה כמ"ש תרועם בשבט ברזל להמתיק הדינים, וגם ויריעו לשון תרועה שהוא ענין השמחה כי ע"י כוכבי בוקר הוא ממתיק הדינים וגם מזה הוא השמחה, וזהו וישכם לבן בבוקר שהוא לובן העליון וינשק לבניו ולבנותיו להמתיק אותם, בניו הם בני האלקי', ובנותיו ולעלוקה שתי' בנות הב הב וע"י לובן העליון הוא ממתיק אותם וזהו הכל ביו"כ.

וזהו כן דודי בין הבנים, ואח"כ בצילו חמדתי דווקא בצילו וכמבואר למעלה שזהו בחי' האין הגילוי מעצמו' שביו"כ בא בצל סכך דסוכות, וזהו דווקא בצילו, כי אהבה העצמי' שביו"כ למעלה נתגלה בסוכות למטה בבחי' מקיף, ואח"כ ופריו מתוק לחיכי בשמע"צ, ופריו הוא לשון פר שהוא פר א', וגם לשון פרי כמ"ש ורב תבואות בכח שור אבל קודש ישראל ראשית תבואתה שהוא הפרי, וכך בשבעת ימי הסוכות הם הע' פרים שזהו ורב תבואות בכח שור, אבל בשמע"צ שזהו פר א' וזהו ופריו פר א' וגם הוא לשון פרי כי קודש ראשית תבואתה.

וגם עוד יש פי' ופריו הוא לשון פור הוא הגורל וכידוע שבפורים הי' הגורל כי המן רצה דווקא מבחי' הגורל שזהו מדריגה גבוה ששם אם צדקת מה תתן לו וכו' שם כולם שוין ומשם רצה להמשיך, למעלה מתו"מ שהם לישראל דווקא, אבל בחיק יוטל הגורל ומה' משפטו יצא שאפי' מבחי' זו ג"כ דווקא לישראל ולא לאוה"ע וכמו הבוחר בעמו ישראל, הבוחר בתורה, וכמ"ש בהנחל עליון גוים יצב גבולות עמים למספר ישראל, וזהו אעפ"י שהגורל הוא למעלה מהטעם ודעת אעפ"כ יבחר לנו את נחלתינו. ויו"כ הוא כפורים שביו"כ ג"כ גורלות גורל אחד לה' ובימין הוא לה' דווקא, כי ביו"כ הוא סליחת עוונות אזי צריך להיות ג"כ ממקום גבוה מבחי' ואם רבו פשעיך מ"ה תעשה לו, ואין תופס מקום כלל, ומשם מקור הסליחה, אעפ"י שזהו בחי' שכולם שוין אעפ"כ מחמת שבעצמותו בחר בישראל ומה' משפטו יצא למחול כל עוונותיהם ולמלאות כל הפגמי'. וזהו ענין יו"כ כפורים, כי ביו"כ הוא ג"כ מבחי' גורל אבל הגורל הוא לה' בימין שזהו מעצמו' אא"ס, אך החילוק הוא שבפורים הוא ההצלה בחיצוני'