קפג

וטהר לבנו לעבדך באמת

וטהר לבנו לעבדך באמת, ולכאורה הוא פלא איך מבקשים מלמעלה וטהר לבנו הלא הכל בידי שמים חוץ מי"ש, הגם שכתוב ג"כ ואתן לכם רוח חדשה ולב בשר אעפ"כ פלא הוא. אך איתא במדרש תהלים על פסוק מי יתן מציון ישועת ישראל שהוא כתוב שני פעמים א' בקפיטל י"ד והב' בקפיטל נ"ג, שיש ב' פעמים מי היינו קוב"ה אמר מי יתן והי' לבבם זה להם כל הימים ליראה אותי ומשה א' מי יתן והי' כל העם נביאי', ודברי הרב ודברי התלמיד הכל על לע"ל נאמרו, וזהו ב"פ מי יתן מציון.

ולהבין כ"ז צריך להבין ענין מי מהו, כי מי לשון פלא שאינו מושג וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי ואלה אותיו' אלקי', אלה הוא לנוכח בגילוי ומי הוא בהעלם שאינו מושג, כי יש ב' בחי' השתלשלות ולמעלה מההשתלשלות, ולמשל כמו מדות מקבלי' משכל אזי המדות הם בערך להשכל כי לפי ערך התבוננו' השכל כמו"כ הוא התפעלות המדות, ומדות למח' וממח' לדיבור, והוא כמו שלשלת מטבעת שאוחזין ראש הטבעת האחרון בסוף טבעת הראשון, וזהו המשל מדיבור למח' וממח' למדות ושכל אבל שכל בלמעלה מן השכל אינו מושג, וזהו למעלה ג"כ בריאה יש מאין, יש הוא מושג והאין אינו מושג, אפי' החכ' נקר' יש והחכ' מאין תמצא והאין אינו מושג, וזהו נקר' מי ואלה, אלה הוא מושג ומי הוא שאינו מושג, ומי ברא אלה מאינו מושג נברא המושג, וזהו השתלשלות המושג ואלה זהו מדות מקור המושג אבל למעלה מהמדות אינו מושג.

וזהו הכל בידי שמים, כי שמים הוא אש ומים מדות, והכל נמשך ממדות עליונות, אבל יראת שמים הוא מבחי' מי, אבל אינו בא בגילוי, והגילוי יהי' לע"ל כי לע"ע אינו בנמצא לא נבואה ולא יראת שמים ביותר רק על לעתיד נא' ואשפוך רוחי, ואתן לכם לב בשר ורוח חדשה. וזהו ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, הוא לשון נסתר וזה הוא לשון גילוי, ולעתיד יהי' מהוא זה, וזהו לע"ל יהי' מי יתן והי' לבבם זה כל הימים ליראה, ומי יתן והי' כל עם ה' נביאי', וזהו ב' פעמים מי יתן מציון, מי יתן מציון שיהי' הגילוי יראה ומי יתן מציון שיהי' הגילוי נבואה. אך אפס קצהו הוא מתגלה ביו"כ כי ביו"כ הוא כתי' כי אתה סלחן לישראל סליחות עונות וסליחו' עונות הוא מבחי' י"ג מדה"ר שלמעלה מהשתלשלות והוא מבחי' מי, וזהו ע"י תשובה כי התשובה הוא להפוך מן הקצה לקצה כי עפ"י התורה הוא כשר ופסול וטמא וטהור והתשובה הוא להפוך מזדונות לזכיות, וזהו מי יתן טהור מטמא לא אחד. שזהו להפוך מטהור לטמא. לו א'. קרי וכתיב לו בוי"ו ולא באלף, ואחד הוא יחידו ש"ע, וזהו ימים יוצרו ולוא א' בהם זהו יו"כ, אכן ביו"כ נתגלה בחי' מי, וכן ע"י