קפ

דיבורי' ומעשי' אשר לא לה' המה מקלעי' וזורקי' בעומק רע, כי יש היכלות קדושות ולעו"ז היכלות הטומאה והם משפיעי' הטומאה כשאדם עובר עבירה משפיעי' בו טומאה ודוחין וזורקין לעומק הרע וזהו כף הקלע שהירידה הוא ג"כ שלא בערך, ולזה צריך תשובה וזהו ענין המדרש שאלו לחכ' וכו'.

אך מתחילה צריך להבין שיש ב' מדרגות בחי' סובב ובחי' ממלא, בחי' ממלא זהו כמשארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם, וענין הנפש שממלא את כל הגוף ידוע שכח השכל במוח וכח הראי' בעין ומדות הם בלב וכח ההילוך ברגלים, וכאו"א הוא בבחי' אור וכלי דווקא, והאדם נקר' עולם קטן כדאיתא במדרש מה שברא בעולמו יש באדם, ברא יער ברא שערות, ברא חמה ולבנה ברא עיניו וכו'. נמצא אנו רואי' שהאדם הוא עולם קטן וכמו שהנפש מתחלק לכוחות מחולקי' בכל אבר כך הקב"ה ממלא את כל העולם היינו ברא גן עדן העליון וגה"ת וגם יש באדם קרביים ואצטומכא שהם כלים לפרש ולמעלה הוא הבדלה בין קדושה לקליפות וכאו"א לפי מדרגתו, וכמו שא"א בגוף להחליף שיהי' כח הראי' או כח השכל ברגל בגילוי או להיפך כח ההילוך בראש מחמת שכאו"א מאיר אור בכלי שלו וא"א להפוך בכלי אחר. כך הוא למעלה ג"כ כי בחי' החכ' בבחי' ממלא כידוע בראשית ברא בחוכמתא זהו חכ' של בריאות העולמות וא"א עפ"י החכ' לעשות תשובה להיפוך מן הקצה אל הקצה מזדונות לזכיות כי ע"י בחי' ממלא א"א להפוך כי כאו"א במדרגתו, וזהו שאמרה חטאים תרדף רעה יסורים ממרקי', וגם הנבואה ג"כ בבחי' ממלא כי החילוק שבין החכ' לנבואה הוא כי החכ' הוא מה שאמר דוד ושלמה ברוה"ק ונבואה הוא למעלה מזה, כי חכ' ונבואה הם כתובי' ונביאי' ותורה וזהו תנ"ך אך החכ' הוא חכ' תתאה וכמ"ש וה' נתן חכ' לשלמה חכ' [תתאה] וזהו בחי' חכ' שבמע"ב וכמו ל"ב אלקי' שבמע"ב ל"ב נתיבות דחכ' וכל נתיב הוא מדריגה מיוחדת דווקא ודוד ושלמה אמרו הפסוקי' ברוח הקודש אבל נבואה הוא דבר ה' שלמעלה מזה וכמ"ש הנביא כה אמר ה' אבל הכל הוא בבחי' דיבור שע"י הנביא, כי נביא הוא מלשון ניב שפתים לשון דיבור, דבר ה' הוא מאיר בנביא והנביא מדבר המוסר השכל או איזה נבואה אחרת, ומחמת שהחכ' והנבואה הכל בבחי' ממלא אמר' החכ' חטאי' תרדף רעה, והנבואה אמרה תמות, אבל התורה היא דבר ה' ממש וכמו וידבר ה' אל משה ויאמר ה' או דבר אל בנ"י שזהו למעלה מחכ' ומנבואה זהו מבחי' סובב כ"ע שלמעלה מההשתלשלו' העולמות היינו שההארה מבחי' סובב באה לבחי' ממלא, וזהו ענין התורה חיבור סובב בממלא, לכן אמרה תביא אשם שזהו תשובה על השוגג.

אך צריך להבין מהו ענין האשם שמקריבי' בהמה ע"ג המזבח ובזאת תכופר עונו. והענין הוא כי הנה כתי' אחור וקדם צרתני שהאדם אחור למע"ב וקדם למע"ב, כי אנו רואי' שהאדם ניזון מצומח וחי ובלא זה א"א לו לחיות,