קעט

שובה ישראל

שובה ישראל עד הוי' אלקיך וכו'. תלת קשרין הן ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה. הנה איתא במדרש שאלו לחכ' נפש החוטאת במה תתקן ואמרה חטאים תרדף רעה, שאלו לנביאים ואמרו תמות, שאלו לתורה ואמרה תביא אשם שאלו להקב"ה ואמר יעשה תשובה, ולכאורה הוא פלא הלא חכ' מסתמא לא שאלו לחכ' אנושי' אלא לחכ' אלקי' וגם נביאי' הנבואה הוא ג"כ אלקו' והתורה ג"כ אלקו' והכל א' עם הקב"ה וכאו"א אמר באופן אחר, איך הוא הפי' בהמדרש.

אך להבין זה מתחילה צריך להבין ענין ירידת הנשמה בגוף שירידה צורך עלי', והיינו כי נש"י עלו במח' ומלאכי' הם מבחי' דיבור כידוע, ומח' גבוה במעלה מבחי' דיבור כידוע שהמח' מתאחד' עם הנפש בתמידית כי א"א בלא מח' אפי' רגע א' אבל הדיבור הוא נפרד וגם אפשר שלא לדבר כמה שעות כלל, נמצא המח' למעלה מבחי' דיבור, וכן הוא למעלה ג"כ המח' גבוה במעלה מבחי' דיבור, ונש"י עלו במח' למעלה ממלאכי'. וזהו נשמה שנתת בי טהורה היא מבחי' טה"ע, והעלי' היא ע"י תו"מ לאשתאבא בגופא דמלכא, וזהו מבחי' טהרה לבחי' קדושה, אשר קדשנו במצותיו קודש עליון, וזה עלי' גדולה כי המח' במעלה גבוה מדיבור, אעפ"כ היא המח' ג"כ לבוש כמו הדיבור רק שהדיבור הוא לבוש חיצוני והמח' לבוש פנימי אבל הוא רק לבוש שפושט ולובש ממח' זו למח' זו, כך למעלה ג"כ המח' נקר' לבוש, אבל לאשתאבא בגופא דמלכא שהם ע"ס דאצי' שזהו המשל כמו הגוף שמתאחד עם הנפש שהוא בתמידות כך אוא"ס מאיר בע"ס ואיהו וחיוהי חד ממש, וכשהנשמה נכללת באו"כ דאצי' זהו עלי' גדולה באין ערך לגבי מח'. וזהו מ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, החיים הוא איהו וחיוהי חד וזהו ע"י תו"מ בגשמיו', וזהו כצרור אבן במרגמה שהאבן טבעו לירד למטה וע"י המרגמה הוא למעלה מעלה באין ערך אפי' כשיזרוק אותו ביד רק דוקא ע"י מרגמה. וכך הוא ע"י תו"מ בגשמיו' כשהאדם עושה התו"מ כדבעי אזי ע"י המצות עולה הנשמה לאשתאבא בגופא דמלכא וזהו ישראל מתקשראן באורייתא כבמרגמה ואורייתא בקוב"ה ממילא הנשמה מקושר בקוב"ה לאשתאבא בגופא דמלכא בבחי' קודש. אבל כשפוגם בתו"מ אזי חיות נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע ג"כ ע"י