קעז

צמצומים שיהי' בריאה מאין ליש נפרד, אך אח"כ שיתף מדה"ר שיהי' היש בטל, כי מצד שם הוי' הי' כולו בבחי' ביטול במציאות ומצד שם אלקי' הי' כולו בבחי' פירוד לגמרי וע"י יחוד הוי' אלקי' הנברא הוא בבחי' יש אבל היש הוא בטל, ושהוא נפרד הוא מצד בחי' אלקי' והביטול הוא מצד שם הוי', וזהו כי שמש ומגן כי מגן הוא לשון מחסה ומגין אבל אינו מסתיר כ"כ על אור השמש כך הוא שם הוי' מאיר על שם אלקי' שיהי' ביטול היש בנבראים, וזהו ענין קעמ"ש שע"י שמקבלי' עליהם עול מל' עי"ז יהי' רצון למלוכה, כי מחמת שהוא בעל בחירה ויש לו רצונות להיות נפרד ומבטל רצונו לרצון ה' להיות בבחי' ביטול לרצה"ע ומזה התענוג מתהוה הצמצומי' להיות בחי' מלוכה, נמצא הקעומ"ש הוא ממשיך בחי' מלוכה, וגם כשיש בחי' מלוכה אזי צריך לקבל עול מל' והיינו ע"י [תו"מ] כי הביטול רצון שע"י המצוה הוא קעמ"ש ועול מצות וע"י ברכת המצות הוא ממשיך הגילוי אלקו' מלמעלה. וזהו אשר קדשנו במצותיו שממשיך בחי' קודש עליון, כי המצוה והקעומ"ש היינו הביטול הוא הכלי לקבל גילוי אלקו' וע"י הברכה הוא ממשיך מלמעלה האור, וזהו ענין רמ"ח פקודין רמ"ח אברי' דמלכא, רצוננו לראות את מלכינו, כי ע"י המצות נמשכו ונתגלו אברי' דמלכא.

ומעתה צריך להבין ענין השופר גנוחי גנח ילולי יליל, וזהו ענין ויבדל את הרקיע שזהו ענין הבדלה במע"ב בין מ"ע למ"ת, כי מ"ע הוא בחי' ח"ע ותענוג אלקי ומים תחתונים הוא ענין תענוגי' גשמי', וזהו ענין הבדלה שבאין ערך למ"ע למ"ת, וזהו מ"ת בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא בבחי' עלי' ובוכין על הירידה, וזהו ג"כ אצל אדם בגוף כי הנשמה קודם בואה לגוף היא בבחי' עלי' וכמ"ש חי ה' אשר וכו' ואח"כ ירדה בגוף גשמי וזהו ירידה גדולה, וזהו הבכי' שבוכין קדם מלכא על הירידה שירד כ"כ בגוף גשמי עם תאות גשמי', ועיקר הבכי' הוא בר"ה מחמת שאדה"ר נברא בר"ה והוא בר"ה עיקר הירידה צורך עלי', וזהו בכסה ליום חגינו בכסה לשון הסתר המגן ומחסה ליום חגינו זהו ענין הגילוי כמו אחוי לי' במחוג שזהו ענין הגילוי כך הוא בכסה הוא ענין הצמצום ואח"כ הגילוי בחי' הוי' ע"י השופר, שזה ענין שפרו מעשיכם שזהו ענין תענוג שהשופר ממשיך בחי' העונג עליון, וזהו ענין גנוחי גניח שזהו ענין הבכי' להמשיך תענוג עליון שיהי' רצון למלוכה.

ומעתה צ"ל ענין שבת, כי הנה בימות החול הנה כתי' בראשית ברא אלקי' בחוכמתא, וזהו ענין ל"ב אלקי' ל"ב נתיבות החכ' כי הנתיב הוא ענין צמצום וזהו המשכת תענוג עליון ע"י הנתיבות כי הגם לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין [דהדיוטא] וזהו כמשל חכם גדול והוא משפך כך הגם שלאו אורחא דמלכא אעפ"כ יש בזה תענוג עליון במע"ב, וזהו ע"י שם אלקי', ל"ב אלקי', ל"ב נתיבות המשכת תענוג עליון, אבל בשבת הנה כתי' ויכל אלקים נסתלק התענוג עליון כי התענוג עליון הוא ע"י שם אלקי' וכמ"ש צחוק עשה