קסה

שבפ' הא' שהוא בחי' עורש"מ, וזהו כמו העולה שנק' קדשי קדשים שהיתה כולה כליל, אבל בחי' פ' הב' אף שנזכר שם ג"כ בכל לבבכם כו' אבל זה נק' אין עושרש"מ והיינו כמו הזבח שהי' גם לבעלים חלק לאכול, האף שהיו אוכלים בכוונות מ"מ נק' קדשים קלים, והיינו ע"ד דוגמא ההפרש בין עוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי' או יוה"כ שאסור באו"ש, ובין העבודה שבכל הימים לאכול ולשתות או ע"ד ההפרש שבין השרפים שאומרים קדוש היינו שנכללים בבחי' קדוש ובין האופנים שאומרים ברוך שהוא באופן אחר.

והנה כ"ז הוא רק בחי' העלאה דק"ש עולה וזבח, וע"ז אמרו כל הקורא ק"ש כו' כאלו הקריב עולה בלא כו' פי' שאף שיש לו ההעלאה כרשפי אש, אינו יוצא בזה עדיין, כי עיקר המכוון הוא שיהי' גילוי אלקות מלמעלמ"ט וכמארז"ל שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, וזהו"ע התפלין וכמארז"ל הוקשה כל התו' כולה לתפלין, וכמ"ש למען תהי' תורת ה' בפיך, כי ע' התפלין שהם למעלה ד' מוחין כמארז"ל הקב"ה מניח תפלין, ומצות תפלין הוא שנכתבים הד' פ' קדש בחכ' כו' על קלף גשמי ודיו ואותיות גשמיים, כל התו' כולה הוקשה לתפלין, שהעיקר הוא דוקא מעשה הגשמי', שהגם שא"א להמשיך בלא העלאה תחלה, אבל עיקר המכוון הוא ההמשכה שאחר ההעלאה, וזהו מנחה ונסכים שאחר העלאת הקרבן, ובכלל היינו בחי' התו' שנק' מים, כי בחי' ההעלאה דקרבנות הוא בחי' אש, ובחי' תו' הוא בחי' מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, וזהו"ע ז' קולות שבמ"ת, קול ה' על המים, וזהו"ע ואם רץ לבך שוב לאחד, אם רץ לבך היינו בחי' ההעלאה דק"ש ברשפי אש, העיקר המכוון בזה הוא שוב לאחד היינו עסק התו' המשכת האלקות מלמעלמ"ט, וזהו"ע ארץ כנען ל' הכנעה ושפלות, היינו השפלות והמשכות אלו מלמעלמ"ט בדברים גשמיים.