קסד

העולמות כמ"ש בנים אתם כו', וכמארז"ל חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, פי' כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך נש"י נמשכו מבחי' פנימי' והמלאכים הם רק מבחי' חיצוני', רק שבנה"א בחי' אש זה מוסתר מאוד, ולא כבמלאכים, כי המלאכים הם יסוד א' יסוד האש וכמ"ש משרתיו אש לוהט, אבל נשמות הם מורכבים מד' יסודות, ועוד שהנה"א מלובש בגוף ונה"ב, שהנה"ב כלול ג"כ מד' יסודות ארמ"ע, ובחי' אש הוא כמו בבהמה להתאות תאוה, וכן גאות וכעס ורציחה הוא מיסוד האש, כמ"ש כי רוח הבהמה היורדת למטה לארץ ונק' אש זרה המנגד לבחי' אש דנה"א, שע"ז כתי' ורוח האדם העולה היא למעלה כו', ולכן ע"ז הוא עבודת הק"ש לעורר היסוד האש דנה"א, ולבוא לבחי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך, שיהי' בבחי' אש אוכלה אש שהאש דנה"ב יוכלל בבחי' האש דנה"א.

והדרך לעורר בחי' האש דנה"א מתוך החשך דנה"ב, ע"ז כתי' כי אתה נרי הוי' והוי' יגיה חשכי, והפי' שבחי' הוי' הוא הנר המאיר לנה"א מתוך החשך דנה"ב, וה"ע זהו מ"ש בק"ש הוי' אלקינו פי' אלקינו ל' כח כמ"ש ואת אילי הארץ לקח, כי כל עיקר התהוות הנבראים ליש ודבר נפרד הוא רק מבחי' שם אלקים כמ"ש בראשית ברא אלקים, ובכל פ' בראשית לא נזכר רק שם אלקים ורק לאחר שבת נז' שם הוי', ואף שעיקר החיות הוא משם הוי', אבל מצד ההסתר דשם אלקים על בחי' שם הוי' לכן נק' ע"ש אלקים, ואפי' מלאכים עליונים נק' בני האלקים כמ"ש ויבואו בני האלקים כו', ויש ק"כ צירופי אלקים, ומה שלמטה יותר ההסתר גדול יותר, אבל בנש"י כתי' הוי' אלקינו שכל עיקר הכח והחיות של הנשמה הוא מבחי' שם הוי', הי' הוה ויהי' כא' למעלה מהזמן, וזהו מ"ש כי אתה נרי הוי' שע"י התבוננות הוי' אלקינו כו' הנה ע"י התבוננות זו יעורר לבחי' האש דנה"א, שיהי' בחי' ורוח האדם העולה למעלה בחי' עולה וקרבן.

והנה מל' הגמרא שמדמה ק"ש לעולה וזבח משמע שהב' בחי' נמצא בק"ש, והענין יובן בהקדים מארז"ל ר"ח רמי כתי' ואספת דגנך וכתי' ועמדו זרים ורעו צאנכם, ל"ק כאן בזמן שישראל ערש"מ וכאן בזמן שאין ישראל עורש"מ, ומקשים בזה הלא הפ' ואספת דגנך כתי' בפ' והי' אם שמוע כו' בכל לבבכם כו', והאיך קורא לזה אין עורש"מ, והתירוץ הוא משום דלא כתי' ובכל מאודכם כמו בפ' הא', והענין כי פי' מאודך היא בלי גבול כדאיתא בזוה"ק דאית רצון ואית רצון, שיש בחי' רצון שלמטה מן הטעם והדעת ויש בחי' רצון שלמעלה מן הטעם ודעת, עד"מ רצון הנוגע לעצם הנפש שאינו יכול להסיח דעתו ממנו כלל, וזה הוא בחי' ובכל מאדך בחי' ביטול הרצון כמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, וזהו"ע בטל רצונך, שענין עשה רצונו כרצונך הוא שיש לו גם רצון אחר רצונות זרות, רק שעושה רצונו כו' ובטל רצונך היינו ביטול הרצון לגמרי שאין לו רצון אחר כלל, והיינו בחי' ובכל מאדך