קסב

ראה חיים עם האשה אשר אהבת

מה שאמר לר' הלל קודם נסיעתו ביום ג' בערב

ראה חיים עם האשה אשר אהבת, האשה היא התורה, דהנה לפעמים נק' התורה חתן ונשמות נק' כלה, כמארז"ל ביום חתונתו זה מ"ת, ולפעמים מצינו שהתורה נק' כלה, כמארז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה, והענין דלפעמים נש"י גבוהים מבחי' התו', ולפעמים התו' גבוה מנש"י, וביאור הענין דהנה בנשמה יש ה' בחי' נרנח"י, נפש בחי' עשי' רוח בחי' יצירה, וזה יש בכאו"א מישראל, וא"כ י"ל מ"ש דיש נשמות דאצי' ונשמות דעשי', והלא אלו הה' בחי' הנ"ל הם נפש מעשי' ורוח מיצי' ונשמה מבריאה, וא"כ נמצא זה בכאו"א, אך פי' הענין ההפרש הוא בענין ההתגלות הנשמה בגוף שבאם הגילוי הוא בחי' נפש האלקית לא נמצא בו רק בחי' סומ"ר וע"ט, ואם רוח יש בו התפעלות המדות, ואם נשמה עבודתו ע"י השגה וכוונות, ואם חי' יש בו בחי' ראי', וזהו רק בע' הגילוי אבל באמת נמצא כל הה' בחי' בכאו"א.

ובזה יובן הענין הנ"ל דלגבי בחי' נרנ"ח נק' התו' בחי' חתן משפיע, האף שבחי' חי' הוא מחכ' אבל התו' היא ג"כ מח"ע נפקת, ובבחי' חכ' עצמה יש בחי' משפיע ומקבל כמא' הבן בחכ' כי ישראל מתקשראן באורייתא והתו' נעלה יותר אבל לגבי בחי' יחידה הוא בהיפוך כי עי"ז ממשיך אא"ס בתו', וזהו"ע בן עזאי חשקה נפשי בתו' להמשיך כו', וזה"ע תו' [לשמה] להמשיך. וזהו פי' ראה חיים אוא"ס שז"ע חיי החיים [חסר כאן איזה תיבות בסיום המאמר].