קסא

האש יוצא המים, כמו כשהוא בכעס או בפחד יוצא זיעה בחי' מים, כך למעלה שמבחי' גבורות דקדושה שהוא בחי' התלהבות יוצא נה"ד וכמ"ש נה"ד נגיד ונפיק מן קדמוהי, שהוא בחי' גבורות דקדושה, ומסתעף מזה גבורות קשות דנוגה, וזהו על ראש רשעים יחול, וזהו ג"כ ע' הרוגז דהיינו שיכעוס על הרע שבו, ובחי' תדין את ביתי דמשמע שבחי' הדין הוא רק בנה"א הוא כמ"ש בזוהר להיות ממארי דחושבנא על ריחוקו מה' (ולבנו שמואל אמר פי' תדין לשון נדן של חרב, כי חרב הוא בחי' שם הוי', ולפעמים כתי' לא ידון רוחי, ורוחי קאי ג"כ על שם הוי', ופי' לא ידון ג"כ ל' נדן, מפני שאינם יכולים לקבל בחי' גילוי שם הוי', וכאן אמר תדין את ביתי פי' שיעשה בחי' ביתי הנה"א בחי' נדן וכלי קיבול לבחי' הוי' שנק' חרב). וגם תשמור את חצרי דהנה בית הוא מקורה בגג, וחצר אינו מקורה, והפי' דביתי קאי על נה מקיפים דקדושה, ומקיפים אינם שורים אלא במקום קדושה, ושם א"צ [שמירה] אבל חצר הוא בחי' הנה"ב, שאינו מקורה ויכול ליפול שם טינופות, ולכן צריך שמירה היינו הוספות סייגים, כי פי' משמרתי תשמור קאי על מל"ת כנ"ל, וכאן הוא השמירה לנה"ב ע"י סייגים כו', וע"י בחי' אלו יוכל לבוא לבחי' מהלכים בין העומדים.

והנה ב' בחי' הליכה ועמידה הוא הכל ברגלים, וזהו"ע שלש רגלים כו' שהוא ג"כ ל' הילוך כמארז"ל חיגר ושאינו יכול לעלות ברגליו פטור כו' שנא' שלש רגלים, והענין יובן בהקדים מ"ש במלאכים ורגליהם רגל ישרה, וילפינן מזה לע' תפלה שצ"ל הרגלים מכוונין זא"ז, ובתוס' בשם הירושלמי פי' ישרה בגימט' תקט"ו, וי"ל ע' תקט"ו, וכן במשה ארז"ל שהתפלל כמנין ואתחנן תקט"ו תפלות כי ע' ת"ק הוא ה' מדות לך ה' הגדולה כו' וההוד, כי העיקר הם הה' מדות ובחי' יסוד היא [בחי' כי כל בשמים ובארץ] כללות של המדות כל ל' כללות, ולכן נמצא ה"פ אור ה"פ מים ה"פ רקיע, כי עיקר ההשתלשלות הוא ע"י בחי' אור מים רקיע, ועבודת המלאכים הוא להמשיך בחי' י"ה בה' מדות וכ"א [כלולה] מי' ויו"ד מיו"ד, וזהו"ע תקט"ו, וכ"ז הוא במלאכים דכתי' ורגליהם ב' רגלים, אבל בנשמות כתי' שלש רגלים שהוא לנגד ג' אבות וכמ"ש בבלעם למה הכיתני זה שלש רגלים אומה כזו כו', וג' בחי' תו' ועבודה וגמ"ח, וע' רגל הג' הוא כמו שמצינו ג"כ בע' כוננו ידיך ג' ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה, האף שלא נמצא רק ב' ידות ימינא ושמאלא, אך הע' כי ע' הב' רגלים והב' ידות הוא רק במלאכים וכנ"ל בע' ב' רגלים שהוא המשכת י"ה בו"ה, וב' ידות הוא בחי' המדות פני ארי' אל הימין כו' אל השמאל אבל בנשמות ע"י ההתכללות דב' בחי' רגל וב' בחי' ידות ממשיכים בחי' רגל ג' ויד ג', שהוא בחי' גבוה יותר, כי עיקר בחי' הג' רגלים הוא בחי' המעשה, כי כל הג' בחי' תו' ועבודה וגמ"ח הוא הכל במעשה, ואנו רואים למטה באדם הגם שיש לו שכל