קנח
ובזה יובן מה דאיתא שנשמות ישראל חקוקות תחת כה"כ, ועוד איתא במדרש איקונין של יעקב בכסא הכבוד ויעקב הוא כללות הנשמות, והענין דבבחי' אותיות הנ"ל יש ב' בחי' עד"מ בנפש יש בחי' האותיות המתגלות בה' מוצאות הנפש אחה"ע מהגרון בומ"ף מהשפתים אמנם זהו רק כמ"ש בס"י וקבען בפה, אבל שרשן ומקורן הוא בעצמות הנפש וכמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללא הרי שכח הדבור הוא בבחי' חי' שלמעלה מנר"נ, והראי' מן אלם שאף שיש לו כל הה' מוצאות מ"מ אינו מדבר, והיינו לפי שאין לו כח הדבור, ולכן ארז"ל חרש שאינו שומע ואינו מדבר פטור מכל המצות, ועוד ראי' שהרי א"צ לחשוב בעת דיבורו איך להניע המוצאות, מכ"ז ראי' שעיקר הדיבור הוא מעצמות הנפש, וכמו"כ למעלה יש בחי' דבר ה' מקור התהוות הנבראים אלף אלפים ישמשוני' כו' גדוד א' כו', שנמשכים מבחי' ריבוי צירופי אותיות הדיבור, ויש בחי' כח הדיבור שנק' עולם הדיבור. ולכן בכל מלאך נמצא שם אל כמו מיכאל גבריאל, כי עצם שם המלאך מורה על צרופי אותיות דבר ה' ושם אל מורה על בחי' מקור הדיבור, והנה כמו שיש בבחי' הדיבור ב' בחי' כן יש בבחי' אותיות המח' ב' בחי' אלו, היינו צירופי אותיות המח' המתגלות בבחי' אותיות, ויש בחי' מקור האותיות, כי כלל האותיות הם כ"ב, ומקורם הם עשר ספירות וי"ב ג"א, ובס"י נחלק לג' בחי' ג' אמות שהם ג"ר ג' אותיות אמ"ש אויר מים אש, וז' כפולות ז' מדות בג"ד כפר"ת, וי"ב פשוטות, ולכן נמצא בישראל ג"כ שם אל, כי יש ס"ר שרשי נשמות נגד ס"ר אותיות התו' כי ישרא"ל ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתו', וזהו כפי שנמשכים מבחי' צירופי אותיות המח', ושם אל מורה על בחי' מקור אותיות המח', וזהו פי' חקוקות תחת כה"כ, כי פי' כסא הוא כ"ס א' שהוא בחי' לבוש לבחי' אלופו של עולם, כי הדיבור הוא לבוש החיצון, והמחשבה היא לבוש פנימי, וכבוד קאי על בחי' לבנ"ח, וכסא הוא בחי' בינה אימא מקננא בכורסייא, בחי' בינה הוא הלבוש לבחי' חכ' ואלופו של עולם, ושם חקוקות נש"י. אמנם אפי' בחי' זו נק' רק בשם עומדים, לפי שכ"ז הוא רק בחי' אותיות, וזהו מ"ש ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, והפי' כי בהמה קאי על מלאכים פני ארי' פני שור, וחי' בכלל בהמה, ונק' שם ב"ן בלשון הקבלה, ואדם קאי על נשמות כי אדם בגימ' שם מ"ה בלה"ק, וע"ז אמר כי הכל הבל, מכיון שכל התהוותן היא רק מבחי' אותיות, ומקור האותיות הוא רק בחי' הבל והארה חיצונית, כי כמו שמקור אותיות הדיבור הוא הבל הלב, כמו"כ יש הבלים דקים שהם מקורים לאותיות המח', ועיקר כוונת ירידת הנשמה בגוף ונה"ב הוא כדי להיות בחי' מהלכים כו'.
והענין יובן בהקדם מ"ש במלאכים ובשתים יעופף, שפי' הוא ג"כ ל' טיסה והילוך, ומהו עפיפתם כתי' אח"כ קדוש כו' מלכה"כ, כי פי' ארץ הוא בחי' ארץ העליונה בחי' מל', מלכותך מלכות כל עולמים, שלמעלה הוא רק בחי' דומם, ומזה נמשך מ"ש וכבוד הדר מל' פי' הדר קאי על מ"ש אלף אלפים
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.