קנג

המעלה של מדבר הוא שיש בו אותיות, והנה אותי' הם רק דומם כו', וא"כ מהו המעלה של מדבר כ"כ, א"ו ששרש האותיות הם למעלה בעצמות הנפש שהוא בחי' כתר, וע"כ מדבר הוא בחי' כתר רק שירד למטה, אך ע"י שמעלין האותי' לשרשן עי"ז נעשו בחי' כתרים לקונו, לפי ששרש האותי' הוא מבחי' כתר כו'. אך כדי שיתעלו לשרשן שהרי דבור האדם הוא גשמי וכדי שיתעלו למעלה זהו ע"י מט"ט שהוא מעלה את התפלות. כי המלאכי' הם רוחני' שהדבור שלהם הוא כמו מח' שלנו, וע"י המלאך המקבל מזדככת התפלה מגשמי' לרוחני' ע"י המלאך ההוא, והנה גבוה מעל גבוה כו' עד עולם העליון שבו משכן מט"ט והוא גפיף ונשיק לה והוא קושר כתרי' שלמעלה מן הראש ומוחין כו' ועי"ז ממשיך אותיות חדשות, כי הנה התפלה היא בקשת יה"ר, שיתהווה בחי' רצון, שכמו שכבר נמשך רצה"ע בחכ' הנה החכ' מחייבת עפ"י התורה אין יסורים בלא עון שהעון גורם יסורים ח"ו אבל ע"י התפילה יה"ר נמשך רצה"ע שלמעלה מבחי' חכ' ושם רחמים פשוטים ורבו פשעיך כו', והיינו לפי ששרש האותי' הוא בכתר העליון למעלה מבחי' חכ' ומוחין אלא שראשית הגילוי שא"א להשכיל ולהשיג כל דבר מושכל כ"א ע"י אותיות אבל האותי' עצמן אינן בחי' שכל שא"א לשכלהמושג להשיג ענין מהות האותי' בעצמותם אלא שהן לבוש השכל והלבוש הזה הוא מבחי' חיצוני' העליון שירד ונתפשט למטה להלביש את השכל ומשם ירד עוד להיות אותי' מח' ודבור, וזהו שמט"ט נק' נעל דשכינת', והיינו לפי שההילוך הוא ע"י נעל וההילוך זה נעשה ע"י מט"ט שהוא מעלה את האותי' ע"כ נק' נעל דשכינתא כי הילוך הוא בחי' המשכת הקדוש, והנה קדוש הוא בגי' ת"י שהוא בחי' ת"י נימין שבכתר, דהיינו המשכת האותי' שבכתר, ונש"י נק' קדושה שהם כלים לבחי' קדוש הנ"ל כו', וזהו שאין המלאכי' אומרי' קדוש עד שיאמרו הנשמות דוקא למטה כי עיקר המשכת הקדושה הוא דוקא לנשמות ע"י בירור נה"ב, רק שאח"כ יכולים גם המלאכי' לומר קדוש שהם ג"כ מקבלים מבחי' קדוש כו', והיינו לפי שבירור נה"ב נעשה דוקא ע"י דהיינו ע"י התבוננות של יוצר אור כו' איך שהאופנים ברעש גדול כו', נמצא שהם גורמין את ההילוך כו' וע"כ גם הם נעשי' מהלכי' ע"י נש"י, וזהו ונתתי לך מהלכים בין העומדים דהיינו בפנימית העומדים, שהם ג"כ נעשים מהלכים כו'.

אך כ"ז ההילוך הוא ממטה למעלה, אף שהוא בחי' המשכת הקדוש אך זהו המשכה שיהי' בחי' העלאה בחי' ביטול כו' שהוא בחי' תפלה בחי' העלאה לבד, והנה כמו"כ יש בחי' הילוך מלמלמ"ט, וזהו מ"ש מהלכי' ב' בחי' הילוך כו' וזהו בחי' תו"מ, כי הנה תרי"ג מצות דאוריית' וז' דרבנן הם תר"ך, שהוא בחי' כתר שהם נמשכו למטה, וזהו שנקראו תר"ך עמודי אור והיינו שכמו שהעמוד מחבר את הגג עם הארץ כך המצות הם מחברי' בחי' סוכ"ע בממכ"ע כו', ודוקא המצות כמו שהם למטה דוקא לפי שכמו שהעמוד שהוא מחבר הוא ג"כ כשהוא עומד על הארץ דוקא, וכך המצות כשנמשכו למטה דוקא אז הם ממשיכים מבחי' סוכ"ע בממכ"ע קדוש מכה"כ וכמ"ש לעיל.