קמח

כמ"ש על הררי ציון בבהמ"ק ומשחרב בהמ"ק אין לך יום שאין בו קללה, דט"ל אותיו' ל"ט ל' קללה, וזהו"ע ל"ט אבות מלאכות, ול"ט מלקיות, כנגד ל"ט קללות שנתקללו אדם וחוה ונחש ואדמה. וע"י בירור הל"ט מלאכות ע"י עבודה בו' ימי החול נמשך בשבת טלא דנטיף מעתיקא, וזהו הברכה דמו"ש ויתן לך כו' מטל כו', וזהו מ"ש ארץ עפתה כמו אופל, עפתה קאי על מדור התחתון דגיהנם (כמו שת"א על רבוע יהי' כפול, עיף) שהוא חשך כפול, וזהו כמו אופל אותיות פלא וכמ"ש אכלה ומחתה פי' ואמרה לא פעלתי און ר"ת אפ"ל, ואופל אותיות פלא שלמעלה מן ההשגה, כי פלא אותיות אל"ף אאלפך חכ', מקור החכ', שהגילוי הוא בשער הנ' דבינה, וכמו שבקדושה יש מ"ט שע"ב, ושער הנ' אפי' משה לא הי' יכול להשיג, כך בקליפה יש מ"ט שע"ט, ושער הנ' הוא בחי' אפל מקור הרע, שישראל במצרים לא נכנסו עדיין בשער הנ' שאילו נכנסו ח"ו לא יצאו משם, וזהו"ע מעלת הנזיר על הכהנים דבנזיר כתי' כי יפליא, ולכן בנזיר כתי' קדוש יהי' גדל פרע כו' ובכהנים אדרבה כסום יכסמו כו', כי ענין השערות למעלה הם בחי' המשכות וכמ"ש בתורה סלסלה ותרוממך, קווצותיו תלתלים אלו תלי תלים של הלכות, כי התו' הוא המשכת בחי' חכים ולאבחכ' ידיעא, עד"מ השערות שיונקים מן המוח, ולכן דוקא בנזיר שהוא בחי' פלא צ"ל שערות, ולכן בנזיר כתי' מחרצנים ועד זג לא יאכל, ובכהנים לא נאסר דכתי' יין ושכר אל תשת כו' ודוקא לאותו בית אב, כי ענין היין הוא בחי' גבורות וכמ"ש אל תרא יין כי יתאדם, עה"ד גפן הי', ולכן לא נאסר להם רק יין אבל ענבים שהוא דבר מועט מותר, אבל בנזיר נאסר הכל, לפי שהנזיר הוא בחי' מ"ש אם צדקת מה תתן לו כו' ולכן נאסר הכל שלא יהי' יניקת החיצונים כו', וזהו ארץ עפתה ולא סדרים שהו"ע הגיהנם ששם אין סדר וכמ"ש כי אין מעשה וחשבון ודעת בשאול כו', אבל ע"י בחי' סדרים, ששה סדרי משנה ומסדר תלמודו ומסדר פרשיותיו כו', עי"ז ותופע אופל, וכדאיתא במדרש דבזכות יערוך אהרן את הנרות נצול מגיהנם דכתי' כי ערוך מאתמול תפתה, דיערוך ת"א יסדר שהו"ע העלאת ז' הנרות ז' מדות בהעלותך את הנרות, וע"י סדר זה נצול מגיהנם, וזהו"ע ג"כ דקדושה דסידרא שהוא להמשיך בחי' קדוש ע"י בחי' סדרים הנ"ל בבחי' סדר השתל', וענין שנתקן בלשון תרגום, כי תרגום הוא אחוריים של לה"ק וכמארז"ל אלמלי תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר, והכוונה להמשיך בחי' קדוש גם בבחי' אחוריים דקדושה וד"ל.