קמז

בבחי' חולין, היינו שע"י שיעסוק במו"מ ואח"כ ילמוד ויתפלל, עי"ז ימשיך בחי' קדש כו', שענין קדש הוא בחי' ביטול, כ"ע סטרא דקדושה, ולכן נק' המלאכים קדושים בורא קדושים, ובמאמר קדישין שאילתא, לפי שתשוקתם להמשיך בחי' קדש אף שאינם משיגים כו', ולכן הנשמות נק' ג"כ עם קדוש לפי שיש בכחם מס"נ כו', ביטול, וחול הוא בחי' ס"א, וצריך להמשיך בחי' קדש בחול להיות חולין שנעשו עטה"ק, וזהו"ע קדושה דסדרא.

ולהבין ענין ג"פ קדוש הוא נגד משארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התו' ועל העבודה ועל ג"ח, שהם בחי' מחודו"מ, עבודה הוא בחי' קרבנות העלאת נפש הבהמה, ועי"ז ממשיך קדוש הא' בשמי מרומא, וע"פ מה דאיתא במדרש ע"פ והנה סולם כו' מגיע השמימה כו' שריחן עולה עד לשמים, וכן תפלות שכנגד תמידין תקנום, שהוא ג"כ ע' העלאת נה"ב, איתא ג"כ בזוה"ק והנה סולם כו' דא צלותא, ועי"ז ממשיך בחי' קדוש בשמים וכמ"ש היושבי בשמים, שהי' צ"ל היושב, אלא הענין דכתי' אין קדוש כה', שעיקר ההמשכה הוא בשם הוי', ועיקר השם הוא היו"ד בחי' חכ', ולכן אין דבר שבקדושה בפחות מי', וזהו פי' היושבי שמשפיל א"ע בבחי' יו"ד, בכדי שיומשך בשמים והיינו ע"י אליך נשאתי את עיני בחי' תפלה כמ"ש אליך ה' נפשי אשא, ואף שהשמים הוא בחי' גבוה מאוד, מ"מ כתי' כי ששת ימים עשה ה' את השמים כו'. וע"י בחי' ג"ח ממשיך קדוש הב' על ארעא, כי חסד הוא בחי' מים שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך, ועיקר המכוון הוא דוקא ההמשכה למטה וכמ"ש חסד חפצתי ולא זבח. וע"י תו' ממשיך קדוש הג' לעלם כו' בחי' נצחי', וכדאיתא במדרש ע"פ כי נר מצוה ותו' אור, למה תלה הכתוב מצוה בנר כו' מה נר אינה אלא לפי שעה כו', ותו' באור, כמו אור השמש הוא בחי' נצחי', כך התו' ממשיך בחי' לעלם כו', וזהו משחרב בהמ"ק כו' ד"א של הלכה נגד ד' אותיו' שם הוי' שכמו בבהמ"ק כתי' מקום מנוחתי כך ג"כ ע"י התו' נמשך בחי' קדוש לעלם, וזהו"ע קדושה דסדרא שנמשך בבחי' סדרים, ג' בחי' תורה ועבודה וג"ח, שהם בחי' ג' קוין וכנגד ג' אבות, וג' מדריגות כהנים לוים וישראלים, וזהו"ע ג"כ לשון לעולם יסדר אדם פרשיותיו כו' דכתיב ונהר כו' את הגן, ג"ן סדרים דאורייתא, עד"מ שבגן יש ערוגות ערוגות מסודרים כך בתורה יש ג"כ בחי' סדרים, שיתא סדרי משנה, וכמאמר לעולם יסדר אדם תלמודו בידו.

ומעתה י"ל מה שאמר מקודם משחרב בהמ"ק כו' קללה כו' הטל לברכה, וי"ל מה שייכות קללה וברכה לטל, דכתי' כטל חרמון כו' ציוה ה' את הברכה, כי ענין הטל הוא המשכה שלא ע"י אתעדל"ת, שבגשם כתי' ואד יעלה מן הארץ והשקה שצ"ל העלאה כו', ולכן כשבנ"י שאלו ויבא כגשם לנו איתא ששאלו שלא כהוגן, אבל הטל נמשך בלא העלאה, שהוא ע"י ברכה והמשכה מלמעלמ"ט, עד"מ ברכת הארץ, שהיא תוס' בלי שיעור, וגילוי זה הי'