קמו

רק למעלה יכול כמוני ת"ל רק כמ"ש רק הכסא אגדל ממך, גדולתי למעלה מגדולתכם, קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם, ולהבין זה, דהנה יש בחי' גדול וקדוש כמא' הגדול והקדוש בשמים ובארץ, וכמ"ש גדול ה' כו' ולגדולתו אין כו', ופי' גדול כמארז"ל אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו עיר נק' צירופי אותיות כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים, וכמ"ש עולם חסד יבנה שצ"ל בחי' בנין בחסד ע"י אותיות הדבור, והדבור הוא בחי' גילוי בפנימיות כמ"ש וישמע את הקול מדבר אליו, ונק' בחי' ממכ"ע, ולגדולתו הוא בחי' סוכ"ע בחי' או"מ, וכמ"ש את המאור הגדול כו' ואת המאור הקטן, כך למעלה כתי' כי שמש ומגן הוי' אלקים, ושמש הוי' הוא בחי' סוכ"ע כו', ובחי' קדוש פי' מובדל מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע, שהסובב הוא ג"כ בבחי' חיות, רק שהוא בדרך אור מקיף, ונק' מאור מקור האור פנימי, אבל בחי' קדוש הוא קדושת עצמותו שלמעלה מגדר עלמין, וכמא' המתנשא מימות עולם, ישת חשך סתרו, שלמעלה אפי' מבחי' מאור, ועבודת המלאכים שברעש גדול עי"ז ממשיכים בחי' קדוש למטה, וזהו"ע קדושה דסדרא, וע' בימי החול, דהנה שבת נק' קדש, והגם דכתי' זכור כו' לקדשו, זהו רק להמשיך למטה, אבל בלא"ה שבת נק' קדש, ולכן אין מניחין תפילין בשבת, דתפלין הוא המשכת קדש פ' קדש, ובשבת א"צ לזה, ויו"ט נק' מקרא קדש והששה ימים נק' ימות החול, וי"ל למה נק' חול הלא שרשם הוא מ"ש כי ששת ימים כו' ו' מדות עליונות ו' יומין עילאין.

והענין דכתיב ששת ימים תעבוד וי"ל מהו הציווי לעבוד, אלא דפי' תעבוד הוא היתר העבודה, דהנה כתי' את השמים ואת הארץ אני מלא, לית אתר פנוי מני' וכמארז"ל כל המהלך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה, שנא' מלא כל הארץ כבודו, וא"כ הו"א דאסור העבודה, כמ"ש בירבעם וירם יד במלך שחלץ תפיליו בפניו, ושם ג"כ מחוי במחוג קמי מלכא, נמצא שאסור לעשות שום מלאכה בפני המלך, וא"כ פי' תעבוד היתר העבודה, וטעמא מאי, דכתיב והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קה"ק, קה"ק גילוי עצמות אוא"ס ב"ה ושיתהוה בחי' קדש הוא ע"י הפרוכת שנשתנה האור למהות אחר עד"מ הוילון שמשנה האור כו', וכן כתי' המבדיל בין קדש לקדש, עד שע"י ריבוי המסכים והצמצומים נעשה הבדלה בין קדש לחול, התהוות יש ודבר נפרד, וזהו"ע דבשבת כתי' כי בו שבת, וי"ל דהבריאה היתה לא בעמל ולא ביגיעה כ"א במא' פיו ית' ומה שייך שביתה מבחי' מאמר, אך הענין כמא' הזוה"ק לאו אורחא דמל' למשתעי במלין דהדיוטא, עד"מ מלך גדול שמשפיל לדבר כו', וזהו"ע השביתה מבחי' ע"מ שנק' מלין דהדיוטא, ועד"מ שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד, דאף שצריכין לימוד מ"מ הם שיחת חולין, כך למעל' האף ששרשם גבוה מאוד, אבל מ"מ למטה נק' חול ומלין דהדיוטא ולכן הותר העבודה, משא"כ בשבת שנק' קדש אסור בעשיית מלאכה, והעיקר המכוון דהיתר מלאכה, הוא כדי שיהי' בחי' חולין שנעשו עטה"ק שימשיך בחי' קדש