קמד

קנינים, ובגמ' פסחים חשיב ד' קנינים ג' קנינים אלו ומוסיף ג"כ קנין שמו"א, וצ"ל זה מה שהברייתא מחשב חמשה קנינים והגמ' ד' והספרי ג', וצ"ל טעמו של כאו"א. והענין הוא דהנה פי' קנין הוא בחי' יחוד וכמ"ש קנה לך האשה הזאת, וכן בלשון המשנה האשה נקנית כו' כי קדושין נק' קנין, והנה אשה היא בחי' כנס"י וכמ"ש לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת, ושם אשה גדולה שהיא בחי' כנס"י, וזהו שבישראל נאמר קנין כי ישראל היא בחי' כלה, ותורה היא בחי' חתן וכמ"ש ביום חתונתו זה מ"ת, וזהו תורה קנין אחד, וישראל עי"ז שקבלו את התורה עי"ז נעשה יחוד חו"כ יחוד קוב"ה ושכינתי' המשכת סוכ"ע בממכ"ע. אך כדי שיהי' היחוד שהוא בחי' המשכת אא"ס בכנס"י זה משארז"ל האשה נקנית בכסף בשטר ובביאה שע"י ג' דברים אלו נעשה היחוד כו', שהוא כנגד ג' קוים תורה ועבודה וגמ"ח, בכסף הוא בחי' אברהם קנין א' שהוא בחי' אהבה כי אברהם הי' איש החסד שהי' מאכיל ומשקה לכל העולם ואפי' לערביים, וע"י חסד וצדקה נמשך היחוד, וכמ"ש בצל הכסף בצל החכ', שע"י כסף שהוא צדקה עי"ז ממשיכי' את צל החכ' שהוא בחי' המשכ' היחוד כו', כי המשכת הטפה נמשך ממוח האב שהוא בחי' חכ', ובשטר הוא בחי' אותיות התורה, ובביאה זהו עיקר היחוד, והנה כ"ז נק' קדושין שהוא בחי' טבעת קדושין שהוא רק בחי' מקיף, וכך כסף ושטר שהוא בחי' אותיות התורה הוא רק בחי' אירוסין לפי שהוא רק התגלות חיצונית התורה רק בחי' אותיות כו' אבל התגלות פנימי' התורה שהוא בחי' טעמי תורה הנמשך בבחי' פנימי' שהוא עיקר היחוד זהו דוקא הי' בבהמ"ק ששם הי' בחי' נשואין ששם הי' היחוד בבחי' פנימי', וזהו שבמשכן הי' יריעות כו' לפי שכדי שיהי' בחי' נשואין בחי' יחוד צריך שיהי' בחי' חופה, וע"כ היריעות הי' בחי' החופה מקיפי', ואח"כ עי"ז נעשה היחוד, וזהו שמשה קבל שם את התורה בבחי' פנימית וכמ"ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת דוקא, וזהו שכל הנביאים קבלו את הנבואה שלהם מבהמ"ק דוקא לפי ששם הי' היחוד שהוא המשכת גילוי אא"ס, וכמ"ש כי מציון תצא תורה כו' שהוא בחי' נבואה ותורה כ"ז הי' דוקא בבהמ"ק, וזהו שהספרי חשיב רק ג' קנינים לפי שהקנין הוא יחוד סוכ"ע בממכ"ע, ועיקר הקנין הוא ג' בחי' אלו דהיינו תורה בחי' פנימי' התורה וכנס"י ובהמ"ק ששם הי' היחוד, אך אברהם לא קא חשיב לפי שהוא רק שע"י נעשה היחוד אח"כ.

והנה הגמרא קא חשיב ג"כ שמו"א, הענין הוא דהנה קדושין צריך לעדות, והעדות הם השמו"א, וכמ"ש העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ, והיינו כי עדות הם אותיות דעת והיחוד נמשך ע"י מוח הדעת כידוע, והיינו שא"א להיות המשכה פנימי' שע"י התורה כ"א שיהי' מתחילה המשכה חיצוני' שע"י שמו"א המחדש בטובו בכ"י תמיד מעשה בראשית, אם אין קמח אין תורה, וכן להיפוך המשכ' חיצוני' תלוי בהמשכה פנימי' ג"כ אם אין תורה אין קמח, וכשארז"ל גדולים מעשה הצדיקים ממעשה שמו"א כי מעשה שו"א הם מאין ליש שהוא בחי' זיו והארה בעלמא, משא"כ הצדיקים ממשיכים גילוי