קמב

בחי' אותיות שהוא בחי' אותיות התורה שע"י ממשיכים ג"כ בחי' גילוי אלקות, וכמ"ש ואתא מרבבו' קדש, האותיות שאלוני שהם המשכת אלקות, וזהו מ"ש אותותינו לא ראינו שבגלות אינו נראה כו', אבל מ"מ ישנם רק שאינם נראים לעינינו כו', והנה אף שע"י ממשיכים גילוי אלקות, אבל מ"מ זהו רק בבחי' מקיף שנק' קדושין לבד וכמו למשל טבעת קדושין שאינו רק בבחי' מקיף אבל אינו נמשך בבחי' פנימי' ממש, אבל ביאה הוא בחי' המשכה פנימית וזהו ענין בהמ"ק קנין א' ששם הוא עיקר היחוד, וכמ"ש בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך כו' שנק' ביאה, וכן כתי' כי הנני בא ושכנתי בתוכך כו', ולפי שעיקר קבלת התורה בפנימי' קבלה משה דוקא בבהמ"ק וכמ"ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך כו', נמצא שעיקר היחוד שהוא בחי' קנין הוא בבחי' ישראל קנין א' לפי שזהו עיקר יחוד קודב"ה ושכינתי' המשכת סוכ"ע בממכ"ע, והיחוד הוא בבהמ"ק דוקא לפי ששם הוא עיקר הגילוי כו', ואברהם ותורה זהו כדי שיהי' היחוד זהו ע"י אברהם שהוא בחי' כסף בחי' אהבה וע"י שטר שהוא בחי' אותיות התורה תורה קנין אחד כו'.

והנה מ"ש שמו"א קנין א' זהו מ"ש שם עוד במשנה נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ופירש"י נכסים שיש להם אחריות היינו קרקעות, ולהבין זה מהו ענין חזקה ומה שייך זה לשמו"א. הענין הוא דהנה איתא במד"ר על דור המבול, החזיקו בפלטין של מלך ואמרו אין זה פלטין של מלך כו', ולכאורה אין למשל זה הבנה, אך הענין הוא דהנה איתא בגמ' אמר לי' ההוא אמגוזא פי' מין לאמימר מפלגא ולעילא דאהורמין ומפלגא דלתתא דאהורמיז, והיינו שרצה לומר שיש הבדלה גמורה בין מ"ע למ"ת, דהנה כתי' יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים שיש הבדלה בין מ"ע למ"ת שמים עליונים בתכלית העילוי שבחי' מים מצמיח כל מיני תענוגים ומ"ע הוא בחי' המשכת התענוג לעולמות עליונים וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומ"ת הוא מקור לתענוגים גשמי' כו' שאינו בערך כלל, וע"כ יש הבדלה ביניהם, וע"כ רצה לומר שהוא הבדלה גמורה ולמטה אינו נמשך כלל בחי' גילוי אלקות שהם אומרים עזב ה' את הארץ וכמ"ש רם על כל גוים ה' על השמים כבודו שמרוממים אלקו' ואומרים שעל השמים דוקא כבודו אבל למטה היא השפלה וירידה נגדו, שאין דרכו להשפיל ולהשגיח על מעשה התחתונים ואומרים שאין השגחה פרטיות כו', וזהו החזיקו בפלטין של מלך וא' אין זה פלטין של מלך שאין דרכו להשגיח על מעשה תחתונים ועזב ה' את הארץ שהוא בחי' שמו"א גשמי'. אבל באמת אינו כן ואנו אומרים מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמו"א בשוה, שגם השמים היא בחי' השפלה אצלו ממש כמו בארץ, וע"כ אינו שייך לומר שדוקא על השמים כבודו כיון שהשמים שוה כמו הארץ ממש, וע"כ המשפילי לראות בשמים ובארץ בשוה, גם בארץ כמו בשמים כיון ששניהם שוים לפניו, וזהו שנק' חזקה לפי שחזקה הוא בחי' גילוי אלקות למטה כמו למעלה, וכמ"ש אתה החילות להראות