קמ

ואי לזאת נעשה לו אהבה ותשוקה לעצמותו ומהותו ית' ממש ולא ירצה בשום חפץ וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' שאינו רוצה לא בג"ע ולא בגעה"ת כ"א לעצמותו ומהותו ית' כו', וזהו בינה בן י"ה שע"י ההתבוננות מבחי' י"ה נעשה בחי' בן אהבה לאלקות. והנה לבד זה גם מצד עצמות שרש נשמתו יקראו ג"כ בנים, דהנה שרש נש"י נמשכו מבחי' מדות עליונות בחי' ז"א דאצי' שנק' ישראל ולכך נק' בנים לפי ששרשם מבחי' ז"א דאצי', וזהו מ"ש במד"ר שאברהם נק' ג"כ ישראל ולמד זה ממ"ש ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ארבע מאות שנה והלא לא ישבו שם כ"א רד"ו שנה אע"כ צ"ל לפי שאברהם נק' ג"כ ישראל והשעבוד נחשב משעה שנולד יצחק ויצחק נק' בני ישראל לפי שאברהם נק' ישראל. וכן יצחק נק' ג"כ ישראל ע"ש. והיינו לפי שישראל הוא בחי' ז"א דאצי' שהוא בחי' חג"ת ואברהם הוא בחי' חסד, וכן יצחק הוא בחי' גבורה, כי אבות הן המרכבה לבחי' מדות דאצי' כו', וע"כ כל א' מהן נק' ישראל. וזהו שנק' בנים לפי ששרש המדות נמשכו מבחי' חכ' ובינה, וע"כ נק' ישראל בחי' בנים למקום וכמו שהבן נמשך ממוח האב כך שרש נש"י נמשכו ממחשבתו וחכמתו ית' דאיהו חכים ולא בחכ' ידיעא, וזהו הוא לי לאב ואני לו לבן, שזהו מצד שרש נש"י שנמשכו מבחי' חכ', וזהו הלא הוא אביך קנך שנק' קנין מצד שרש נשמתם כו' שנק' בנים. וזהו אברהם קנין א' שקאי על כללות נש"י ג"כ רק מ"ש אברהם קנין אחד זהו מחמת שהקנין מצד בחי' בן שהוא בחי' אהבה לאלקות כמו למשל הבן שיש לו אהבה ותשוקה תמיד להאב ואברהם עיקר עבודתו הי' בבחי' אהבה וכמ"ש הלוך ונסוע הנגבה, אברהם אוהבי, לכך כתי' אברהם קנין א', לפי שהוא העיקר בבחי' אהבה, אך מ"ש ישראל קנין אחד זהו מ"ש עם זו קנית. וזמ"ש א"ת בנייך אלא בונייך, בונייך הוא בחי' המשכת אלקות למטה שהוא ע"י אותיות התורה דוקא שנק' בונייך כי בנין הוא מאבנים שתי אבנים כו' שהוא בחי' אותיות התורה שע"י ממשיך אלקות למטה שהוא בחי' עם זו דהיינו שהקנין הוא מחמת שנק' עם, הוא לי לאלקים ואני לו לעם.

והנה עם הוא בחי' עבדים שנק' עם, אם כבנים ואם כעבדים, והנה עבד עיקר עבודתו הוא בבחי' יראה ובעומ"ש שמקבל עליו עומ"ש בלי טו"ד כלל, שזהו מ"ש בפ' שני' לעבדו בכל לבבכם כו' שבפ' ראשונה לא כתי' רק בחי' אהבה ואהבת את הוי' אלקיך ולא נז' שם בחי' עבודה כלל, לפי שפ' ראשונה מדבר בבחי' בן שהוא עבודתו בבחי' אהבה, רק בפ' שני' נז' שם גם בחי' עבודת עבד, ולעבדו כו'. והנה אף שלכאורה מדריגת עבד הוא למטה מבחי' בן, אך מ"מ יש מעלה בעבד מה שאינו בבן, שעבודת עבד בבחי' יראה מגיע למעלה מבחי' עבודת בן, דהנה יש שני בחי' עבד, משה עבדי, דוד עבדי, ששניהם נק' עבד ועבד הוא בחי' יראה, והיינו שיש שני בחי' יראה יר"ע ויר"ת, משה הוא בחי' יר"ע בחי' ביטול במציאות ממש ונחנו מה, מה שמו, ודוד הוא בחי' יר"ת שהוא בחי' מל', אך שרש יר"ת הוא מבחי' יר"ע כי נתב"ס ממש