קלו

ובזה יובן מ"ש תורה קנין אחד דהיינו שצריך לחבר בחי' תורה שהוא בחי' ח"ע עם אא"ס שלמעלה מן החכ' שיומשך משם ג"כ בבחי' חכ' דוקא, ומבחי' חכ' לא יוכלו הקליפות לקבל משם כי בחכ' אתברירו. וזמשארז"ל אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, ולכאורה אינו מובן הק"ו כי כיון שהם מקבלים מבחי' שחשיכ' כאורה וא"כ אין זה ק"ו, אך הענין הוא דאף שמקבלי' ג"כ מבחי' זה דחשיכ' כאורה מ"מ א"א להם לקבל רק מבחי' חיצוניות דהיינו רק שכדי להיות בחי' ארך אפים לבד, אבל מ"מ מבחי' פנימי' א"א להם לקבל שפנימי' אא"ס א"א להיות נמשך רק בבחי' חכ', וזהו לעושי רצונו עאכו"כ שהם מקבלים מבחי' פנימית כו'. וזהו תורה קנין אחד לחבר בחי' אא"ס עם בחי' חכ' שיומשך בבחי' חכ' דוקא, וכשארז"ל דוד הי' מחבר תורה של מעלה בהקדב"ה, קדב"ה הוא בחי' אא"ס שלמעלה מן החכ' ודוד הי' מחבר תושלמ"ע בהקדב"ה, שיומשך אא"ס בחכ' דוקא, אך מ"מ למטה א"א שיהי' הגילוי עתה, לפי שעתה לא נתברר הרע עדיין מכל וכל ולכך א"א להיות נמשך עדיין למטה לפי שא"כ לא יוכל הרע להתברר ויהי' לו קיום נצחי ג"כ, רק לע"ל שיבורר הרע לגמרי כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר כו' אז יומשך בחי' זו גם למטה כו', וזהו לשון קנין שהוא מרשות לרשות דהיינו שנמשך בחי' גילוי אא"ס שלמעלה מן החכ' בבחי' חכ'.

אך הנה כדי שיומשך המשכה זו בבחי' חכ' זהו ע"י ק"ש דהנה ארז"ל תורתן אומנתן מפסיקין לק"ש אבל לא לתפילה כו' ולכאורה אינו מובן למה מפסיקין לק"ש יותר מלתפילה, אך לפי שק"ש הוא למסור נפשו באחד דהיינו מס"נ בחי' ביטול הרצון שלמעלה מן החכ' למהותו ועצמותו ועי"ז ממשיך מבחי' מהו"ע לבחי' חכ' ועי"ז נעשה הקנין כו'. והנה בקנין יש משיכה כו' והיינו כי המשיכה הוא בחי' המשכת אא"ס בתורה, וזהו מ"ש בתורה וידבר ה' אל משה דבר אל בנ"י ודברת בם שהוא לשון המשכה המשכת אא"ס בתורה, וזהו כל היושב ושונה הקדב"ה שונה כנגדו דהיינו שנמשך אא"ס כו' בבחי' חכ', וזהו ע"י דבור לשמה לשם התורה כדי שיומשך אא"ס בתורה ע"י הדבור של התורה. והנה העיון שבתורה הוא בחי' התקשרות הנפש בתורה שע"י העיון מקשר דעתו ומחשבתו בתורה שהוא בחי' אתדל"ת שנעשה אחר אתדל"ע. וזהו ישראל מתקשראן באורייתא, זהו ע"י העיון, ואורייתא בקודב"ה הוא ע"י בחי' דבור של התורה שעי"ז נמשך אא"ס בתורה, ואתדל"ע שאחר אתדל"ת י"ל שזה יהי' הגילוי לע"ל, וזהו ענין תורה קנין אחד כו'.

ומעתה י"ל מ"ש שו"א קנין א', הענין הוא דהנה ארז"ל אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח, ולהבין זה י"ל משארז"ל על אלו שמאריכי' בתפילה מניחי' חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, שהתורה נק' חיי עולם והתפילה נק' חיי שעה, ופירש"י לפי שהתפילה היא מזון ורפואה ושלום שהיא חיי שעה משא"כ התורה היא חיי עולם. ולהבין ענין חיי שעה, הענין הוא דהנה