קלה

האכילה ההיא אינו ממשיך כלום, לפי שא"א להיות ע"י בחי' גילוי וצריך להרחיק אותו שלא יתקרב להקדושה לפי שאסור לרחם על הרע. וכשארז"ל כל המרחם על האכזרי' לסוף נעשה אכזר על רחמנים, והראי' משאול שנא' ויחמול על אגג כו' וריחם על האכזרים לסוף נעשה אכזר על נוב עיר הכהנים, וכל חטאו הי' רק בדבר זה מה שריחם עליהם, לפי שצריך בחי' גבורה כדי לרחק את הרע, כי א"א להיות הגילוי בבחי' רע כי לא יגורך רע כתי', ולא עוד אלא שיש עונשין ואזהרות על שס"ה מצות ל"ת אם ח"ו עובר עליהן יש עונשין של מלקות ויש עונשין של ד' מיתות ב"ד סקילה שריפה כו' וכן ברוחני' יש ג"כ עונשין אם עובר על מל"ת, וכן יש גיהנם כו', שאם לאו לא הי' נעשה המכוון של הרחקת הרע, אך ע"י עונשין נזהרין בהם. נמצא שהתורה היא בבחי' גבורה שלא יומשך בחי' גילוי אלקות בבחי' רע כו'.

ובזה יובן מ"ש ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, שלכאור' אינו מובן וכי מה איכפת לי' אם יאכל מעה"ח ויחי' לעולם שהרי זה הי' תחילת המכוון שיהי' חי לעולם רק שהחטא גרם שימות כו' אך אם יש לזה רפואה ע"י עה"ח למה לא יאכל כדי שיחי'. אך לפי הנ"ל יובן היטב לפי שקודם החטא הי' כולו טוב ולא הי' הרע מעורב בטוב ע"כ אם הי' חי לעולם הי' הקיום רק לטוב כו', אבל אח"כ ע"י חטא עה"ד טו"ר נעשה אח"כ תערובות טו"ר וא"כ אם יחי' לעולם אף שיהי' להטוב קיום נצחי אך ממילא יהי' להרע ג"כ קיום נצחי, והמכוון הי' שלא יהי' רע כלל, כי בבחי' רע א"א להיות גילוי אא"ס, ע"כ חשש פן ישלח ידו ולקח גם מעה"ח ואכל וחי לעולם ואז לא יהי' בירור הרע, ע"כ וישלחהו מג"ע כדי שיהי' בירור הרע ואז אח"כ יוכל להיות גילוי אא"ס לע"ל וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ואז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד. נמצא שא"א להיות הגילוי שבתורה כ"א ע"י גבורה בחי' דין וצמצום שבזה יוכל להיות הגילוי ובזה אינו יוכל להיות לפי שהוא בחי' רע, וזהו שהחכ' נק' דין כמ"ש החייט אף שהחכ' היא מקור החסד והרחמים, אך לפי שבחכ' היא בחי' הדקדוק שזה כשר וזה פסול אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכ' כו' ואם לא תשמעו כו' כ"ז הוא בחי' דין כו'. אך כ"ז הוא בבחי' חכ' שם הוא בחי' הדין והדקדוק, אבל בבחי' אא"ס שלמעלה מן החכ' אין שם בחי' דקדוק כו' כי אם צדקת מה תתן כו' וכחשיכ' כאורה שוים לפניו כו', וזהו שחכ' נק' יו"ד לפי שכדי שיומשך בחי' חכ' מאא"ס שלמעלה מן החכ' א"א כ"א ע"י בחי' צמצום בחי' נקודה לבד שהיא בחי' קו המדה, וזהו רצון אותיות צנור שכדי שיומשך בבחי' הרצון של התורה ומצות א"א כ"א ע"י צינור שהוא בחי' צינור שנתצמצם בבחי' רצון של תו"מ, אבל עצמות אא"ס הוא למעלה מבחי' הרצון של תו"מ לפי שקמי' כחשיכה כאורה כו' וע"כ משם יוכלו הכל לקבל, וזשארז"ל כמה ארך אפים לפניו כו' שמבחי' זו נמשך בחי' ארך אפים אף לרשעים לפי שאינו תופס מקום כלל.