קלד

אעפי"כ הוא רק מבחי' כלי החסד דאצי', ואף שבאצי' איהו וגרמוהי חד היינו שמתאחדי' ביחוד גמור, אעפי"כ גרמוהי הוא גופין כו' שהוא בחי' לבוש ג"כ רק שמתאחד יותר כו', וזהו העלי' של אברהם לצאת מבחי' גרמוהי לבחי' חיוהי היינו אור החסד דאצי'. או י"ל שעלית אברהם הוא למעלה מאצי' והיינו לבחי' ורב חסד, וזהו אברהם קנין אחד.

והנה כמו שבקנין יש משיכה וכסף, כמו"כ כאן יש ג"כ שני בחי' אלו. וענין המשיכה זהו ענין משכני אחריך נרוצה פי' שכדי שיוכל להיות בחי' אחריך נרוצה ל' רבים נה"א ונה"ב, בחי' אהוי"ר ברו"ש כמ"ש והחיות רו"ש אם רץ לבך כו'. צ"ל תחילה בחי' משכני שהוא בחי' אתדל"ע שמעורר אתדל"ת ואח"כ נעשה אחריך נרוצה וזהו בחי' משיכה, ואח"כ ע"י בחי' נרוצה שהוא בחי' העלא' מלמטלמ"ע עי"ז נמשך אח"כ בחי' כסף שהוא לשון נכסוף נכספת שהוא בחי' אה"ר או אהב' בתענוגים ונמשך מבחי' ת' עלמין דכסופא כו' בבחי' פנימית, וזהו ענין ברכת המצות שמברכין עליהן עובר לעשית המצוה, כי המצוה הוא בחי' אתעדל"ת שע"י שעושה המצוה מעורר למעלה המשכת גילוי אא"ס, וכדי שיוכל לעורר למעלה ע"י מעשה המצוה גשמי' כמו תפילין גשמי' ד' בתים כו' זהו"ע שמברכין תחילה בא"י, ברוך לשון המשכה, שממשיכין תחילה אתעדל"ע הנותנת כח באתדל"ת זו שע"י עשיית המצוה גשמי' לעורר בחי' אתדל"ע כו' וד"ל.

ומעתה י"ל מ"ש תורה קנין א', דהנה י"ל משארז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו וידבר אלקים כו' שמשמע מזה שהתורה היא בחי' גבורה, והלא כתי' פיה פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה שנק' התורה בחי' חסד. אך הענין הוא דשניהם אמת שהתורה הוא בחי' חסד עליון שהרי התורה נק' מים מה מים יורדין ממקום גבוה לנמוך כמו"כ התורה נמשכה מבחי' ח"ע וירדה למטה שהוא בחי' חסד, וזהו שהמלאכי' ביקשו את התורה וכמ"ש תנה הודך על השמים, שא"א לומר שבקשו את התורה כמו שהיא, כי כלום יצה"ר יש ביניהם, א"ו שבקשו את התורה הרוחני' שבתורה דהיינו הגילוי אלקו' שבתורה, ואף שלמלאכי' יש בלא"ה גילוי אלקו', אך הגילוי שבתורה הוא למעלה הרבה מבחי' גילוי שמאיר במלאכי', לפי שהתורה היא חכמתו ורצונו ממש ונמשכה למטה כו' וא"כ הוא חסד גדול שנמשכה למטה. וזהו ענין שנק' תורת חסד כו', אך כדי שיהי' הגילוי למטה א"א כ"א ע"י הגבורה וצמצום שבזה יכול להיות המשכת הגילוי ובזה אינו יכול להיות הגילוי, לפי שאורייתא מח"ע נפקת ובחכ' אתברירו שיש שם בחי' דין ודקדוק שזה כשר וזה פסול כו', וזהו מ"ש ולהבדיל בין הטמא לטהור דהיינו שבדבר טהור יכול להיות נמשך ע"י בחי' גילוי אלקו' משא"כ ע"י דבר טמא, כמו למשל כשאוכל אדם מאכל כשר ואח"כ מתפלל ולומד בכח אכילת דבר ההוא נמצא ע"י האכילה ההיא נמשך בחי' גילוי אלקו' משא"כ ע"י אכילת דבר טמא אף שלומד אח"כ ומתפלל בכח