קכח

אוא"ס, וגרמוהי בחי' הכלים מקור הבריאה, וכל ענין השגת שלמה בחיוהי רק בבחי' תחתונה שבתורה בחי' שלמה אותיות שלמה, אבל בפנימיות התורה כתי' לא ידע אנוש ערכה, וע"ז אמר אמרתי אחכמה כו', האף שכל הבחי' נמצאו בתורה כמ"ש בזוהר כל רזין עילאין דלא יכלין לאיתדבקא באורייתא אינון, ואפי' בחי' דלע"ל שמים חדשים וארץ החדשה יש ג"כ בתורה, ואף טעמי תורה שלא נתגלו, אבל מ"מ ישנן בהעלם בתורה וע"ז אמר וראיתי כו' שאף שרחוקה ממני, אבל מ"מ ראה היתרון שבחכ' בחי' פנימיות התורה על בחי' הסכלות, ופי' סכלות הוא בחי' עץ הדעת טו"ר בחי' ירידת התורה לברר כו' ודמיון היתרון הוא כיתרון האור מן החשך.

והענין דאיתא במדרש ע"פ ויבדל אלקים בין האור ובין החשך, אור זו מעשיהן של צדיקים כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור, חשך זו מעשיהן של רשעים כמ"ש והי' במחשך מעשיהם, ופי' הענין דאמרז"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא והדר אימרי כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, דהנה ידוע דקליפה קדמה לפרי, כמו שנראה בגידול החטה, שהמוץ והתבן קודמין להפרי, וכן באגוז, אל גנת אגוז ירדתי, וכן למעלה במרכבה כתי' וארא והנה רוח סערה כו' ומתוכה כו', וכן בהמשכות אלקות למטה יש ג"כ בחי' חשך בחי' גלות, אותותינו לא ראינו, שאף שיש גילוי אותות ומופתים אבל לא ראינו כמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו, ולא נדמה הנהגת העולמות רק עפ"י טבע, אלקים בגימ' הטבע, ופי' טבע ל' טובעו בים סוף שהאור האלקי מוסתר ונעלם כמ"ש אכן אתה אל מסתתר, עד שנראה קיום העולם ליש, וטבע הוא ג"כ ל' קיום כמא' קידושין לטיבועין נתנו, ויש ג"כ בחי' אור כמ"ש בקי"ס ויהי הענן והחשך ויאר כו', וכמ"ש במד"ר אורי וישעי אורי קי"ס ויאר את הלילה, וישעי קי"ס כמ"ש התיצבו וראו את ישועת ה', וזהו מעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, בחי' גלות וגאולה, וכיתרון האור שעל החשך כך הוא היתרון בחכ' על הסכלות כנ"ל, אמנם עיקר הפי' דיתרון האור מן החשך, שיתרון האור הוא דוקא מן החשך כמו למטה יום ולילה הרי יתרון היום הוא דוקא ע"י הלילה שנח מיגיעתו, אבל בל"ז לא הי' ניכר יתרון היום, וזהו ויהי ערב ויהי בוקר יום א', שהערב קודם וחשוב לבחי' בוקר, ועד"מ שעיקר הראי' הוא בשחור שבעין, ולכן בנש"י כתי' יצרנהו כאשון עינו, וכמו שמן החשך נעשה יתרון בהאור כך יש יתרון לחכ' דוקא מן הסכלות, בחי' עה"ד טו"ר שע"י ירידת התור' בגשמיות ואתהפכא מחשוכא לנהורא נעשה יתרון בהאור, בחי' אנכי מי שאנכי, וזהו אורי וישעי בגימט' תרי"ג עשי"ן ול"ת, ע"י מ"ע בחי' אורי המשכה פנימית, וע"י מל"ת בחי' ישעי המשכת מקיפים. וזהו התירוץ להמלאכים כלום יצה"ר יש ביניכם, דיצה"ר נק' ג"כ חשך שמחשיך אנפין דברייתא וע"י דוקא דאתהפכא כמא' בראתי יצה"ר בראתי לו תו' תבלין כו' נעשה יתרון בהאור וד"ל.