קכו

אל כו', בחי' עולם בע"ג, צ"ל בחי' יבנה, והענין דאיתא בזוה"ק ע"פ גדול ה' כו' בעיר אלקינו, אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו, פי' גדול הוא בחי' התפשטות גדולתו להוות עולמות עליונים ותחתונים עד אין קץ, כמא' אלף אלפים מספר גדוד א' ולגדודיו אין מספר, אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, וכמ"ש מה רבו מעשיך ה', ושיתהוה בחי' גדול הוא ע"י עיר אלקינו דוקא עיר הוא מקיבוץ בתים, ובתים נבנים מאבנים, ואבנים נק' אותיות בס"י כמא' שתי אבנים בונות שתי בתים כו', לפי שהאותיות מכסים ומסתירים על עצם המדה כמו שהיא והראי' שבזמן שהמדה בתוקף התפעלות אינו יכול לדבר כלל, רק אח"כ כשמתקרר מעט, ולכן נק' האותיות אבנים בחי' דומם לפי שהם בחי' תחתונה שבמדות, ואעפי"כ מבחי' אותיות אלו נתהוו כל הנבראים וכמו שמן מאמר נעשה אדם נברא אדה"ר בתכלית מעלתו כמו שהי' קודם החטא, והי' בעל שכל ומדות, וזהו פי' יבנה שהחסד נבנה ע"י אבנים בחי' אותיות, וזהו במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, שכל בחי' הגדולה שע"י בחי' עיר אלקינו הוא בחי' ענוה והשפלה לגבי', וזהו בחי' שית יומין תתאין התגלות ו' מדות ע"י אותיות, כי יום ל' גילוי כמ"ש ויקרא אלקים לאור יום, ושית יומין עילאין הוא בחי' התגלות הו' מדות ע"י אותיות המח', וכמ"ש ושם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, ה' גדולה ה' קטנה, מח' ודבור, עלמין סתימין כו' ועלמין דאתגליין, שכל עיקר הגילוי שע"י הדיבור הוא רק חיצוניות הארה לכן ההתהוות מזה הוא בחי' עלמין דאתגליין בחי' ומשם יפרד עד"מ הדבור למטה שנפרד לחוץ, אבל ע"י אותיות המחשבה בחי' לאה כמ"ש ולאה ילדה ששה בנים ו' מדות ששם מתגלין המדות כמו שהם בבחי' ביטול כמ"ש לך ה' הגדולה לכן מתהווין מזה עלמין סתימין כו', עד"מ המח' שבאדם שמתאחד עמו כו', וזהו"ע מ"ש יקוו המים אל מקום אחד, ופי' דכל מה שיש ביבשה יש בים, אלא שהברואים שבים נבלעים במקורם וחיותם, ושביבשה נראים נפרדים לעצמם, וזהו יקוו המים שהם בחי' נוני ימא נשמות ומלאכים שהם בבחי' ביטול אל מקום אחד, וזהו"ע אחד ועד יחו"ע ויחו"ת.

ועל הו' בחי' היומין הנ"ל יש בחי' שביעאה עלייהו, כי שביעאה הוא בחי' שבת בחי' ביטול, ושביעאה של יומין תתאין הוא בחי' שפועל ביטול היש לאין, ע"י בחי' התבוננות במל' דאצי', שהו"ע ואהבת אחר ועד, וגם במלאכים דכתי' וכנפיהם פרודות נמצא בהם בחי' ביטול, וכן בעסק התורה כל האומר אין לי אלא תורה לו דוקא, אינו פועל כלום, ושביעאה של יומין עילאין הוא ביטול המדות בבחי' בינה מקור המדות כמ"ש אם הבנים שמחה ל' התגלות, שהו"ע גילוי בחי' בינה במדות, דאף שבטלים בלא"ה מצד עצמם, אבל ביטול זה הוא לבחי' לאו מכל אלין מדות איהו כלל, לך ה' הגדולה כו', ע"י בחי' התבוננות בעצמותו, וב' בחי' שביעאה אלו הם ב' בחי' שבשבת, וכמ"ש וישבות כו' אשר עשה, ועוד כתי' כי בו שבת כו' אשר ברא כו', שביתה הא' הוא בחי' הביטול שבבחי' עשי' עלמין דאתגלין, אף עשיתיו אף הפסיק הענין,