קכא

המכוון הוא שיהי' בחי' ביטול היש וזהו שאחר ברוך שם אומרים ואהבת את הוי' אלקיך כו' שאחר זה נעשה בחי' ביטול היש.

והנה בחי' ביטול זה נמשך מבחי' התבוננות איך שהעולמות הם רק מבחי' זיו והארה בעלמא ואינם תופסים מקום כלל וכולא קמי' כל"ח עי"ז נעשה ואהבת בכל לבבך בשני יצריך בבחי' ביטול היש לאין, וזהו בחי' שביעאה עלייהו דהיינו על בחי' שית יומין שהוא בחי' שית דרגין לכורסי' שהוא בחי' הו"ק דבריאה ושביעאה עלייהו היינו בחי' והים עליהם מלמעלה שהוא בחי' מל' כו', וזהו מ"ש ב' פעמים כי בו שבת, והיינו שיש ב' בחי' שבת, מכל מלאכתו אשר עשה הוא בחי' השביתה מבחי' יומין תתאין כי עשי' היא בחי' אחרונה, וכמ"ש אף עשיתיו, וישבות מכל מלאכתו אשר ברא הוא בחי' שביתה מבחי' יומין עילאין. והנה כמו"כ בבחי' שית יומין דלעילא ג"כ שביעאה עלייהו, והענין הוא דהנה אף שהמדות עליונות הם בבחי' א"ס מ"מ כתיב לך הוי' הגדולה כו' שהם בתכלית הביטול שאינם תופסים מקום כלל לגבי עצמותו וכמ"ש לאו מכל אינון מדות איהו כלל כי אפי' בחכ' כתי' כולם בחכ' עשית שנחשבת כעשי' גשמי' לפניו, וזהו מ"ש והחכ' מאין תמצא שהחכ' נחשבת כאין לפניו, ועל בחי' גדולה זו נאמר ג"כ במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כו', וזהו שביעאה עלייהו דהיינו בחי' בינה שהוא למעלה מבחי' המדות עליונות כו', וזהו מ"ש וישב שלמה על כסא ה' שכסא ה' הוא ג"כ בדוגמא זו.

דהנה איתא במדרש שש מעלות לכסא זהו ענין ששה סדרי משנה, והענין הוא דהנה ארז"ל מתניתין מלכתא והיינו כמו מלך שגוזר ואומר ומשפיל ומרומם כו', וכ"ז הוא עפ"י חכמתו שחייבה לו שלזה צריך להשפיל ולזה לרומם ולכך מתניתין מלכתא משפיל ומרומם שזה כשר וזה פסול טמא וטהור חייב זכאי שהוא עפ"י חכמת התורה שמחייב כך, וזהו מ"ש ויהי בישורון מלך שנק' מלך ישראל דוקא, וכן כתי' כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו, ולכאורה אינו מובן למה נק' מלך ישראל דוקא, דהנה עיקר מלוכה הוא בחי' ביטול מה שכולם בטלים לרצונו ולכאורה המלאכים הם בטלים יותר ויותר, אף שהנשמות הם למעלה מבחי' מלאכים מ"מ ירדו למטה בגוף ונה"ב ואין בהם כ"כ הביטול כמו במלאכים שאין להם גופים וא"כ למה לא נק' מלך המלאכים, אך לפי שעיקר הנהגת המלוכה הוא ע"פ חכ' שהוא ע"פ חכמת התורה, והנה התורה ניתנה למטה דייקא לישראל, וע"כ נק' מלך ישראל כו', וזהו שית דרגין לכורסי' שהוא בחי' ששה סדרי משנה. והנה הכורסיא עצמה הוא בחי' תושב"כ