קכ

בבחי' ריבוי מאד וזהו בחי' גדול ע"ש התפשטות גדולתו בעולמות כו', והנה לזה ארז"ל אימתי נק' גדול דהיינו שיתהווה בחי' גדולה זו שיהי' בחי' ריבוי עולמות זהו דייקא כשהוא בעיר אלקינו דהיינו כשנתלבש בבחי' דיבור עליון דייקא אז יכול להיות מקור לעולמות, דהנה אותיות הוא מלשון את[א] שהוא בחי' תרגום, תרגום הוא אחוריים של לה"ק שהוא בחי' חיצוני' כו', דהיינו הארה בעלמא בלבד מאיר בבחי' אותיות מהמדות שבלב, וכמו שאנו רואים שלא כל עצמות המדות מתלבש באותיות הדיבור רק הארה מהמדות בלבד כו', וע"כ אנו רואים שאם הוא בהתפעלות המדה אינו יכול לדבר כלל כמו כשהוא בכעס גדול אינו יכול לדבר, רק אח"כ כשנשקט הכעס ואינו מאיר רק הארה אז יכול לדבר כו', וזהו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו כו' דהיינו בבחי' צירופי אותיות הדיבור שאז נתצמצם החסד כו', אז יכול להיות התפשטות גדולתו בבחי' ריבוי העולמות, וזהו שארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, דהיינו שהגדולה זו היא בבחי' ענוה וירידה והשפלה כו', וזהו שכל העולמות נתהוו ע"י עש"מ וכשארז"ל בעש"מ נברא העולם דהיינו רק מבחי' מאמר בלבד ואפי' אדם שהוא בחי' גבוה מאד כי אדם יש לו חכ' אעפי"כ נתהווה רק מבחי' מאמר נעשה אדם כו' שהוא בחי' אותיות לבד כו', וזהו ענין שית יומין לתתא דהיינו כשהשית יומין עילאין שהוא בחי' מדות מתלבשין בבחי' דיבור העליון אזי נק' שית יומין לתתא כו', לפי שנתלבש בבחי' דיבור בחי' אותיות כו'.

והנה שית יומין לעילא היינו המדות עצמן כמו שהם למעלה מהתלבשות בבחי' דיבור כו', רק כמו שהם מאירים בבחי' אותיות המח', שהם מאירין שם בבחי' גילוי יותר כי המח' מתאחדת עם עצם הנפש משא"כ הדיבור נעשה בחי' נפרד, ואף שאין לך דבר שחוץ ממנו מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א ועי"ז נראים לעינינו ליש ודבר נפרד כו', משא"כ המח' היא מתאחדת וע"כ שם הם בתכלית הביטול, לפי ששם מאיר אלקות בבחי' גילוי, וזהו שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, לאה היא בחי' עלמא דאתכסי' הוא בחי' ה' גדולה וזה שלאה ילדה ששה בנים שהוא בחי' גילוי מדות עליונות לך הוי' הגדולה והגבורה כו', ושם הקטנה רחל היא בחי' דיבור שנק' קטנה לפי שנעשה מקור לעלמא דאתגלי' שהם בחי' נפרד כו', וזהו ענין שית תיבין דיחו"ע שהם בתכלית הביטול. וזהו מ"ש יקוו המים אל מקום אחד, מים הוא בחי' עלמא דאתכסי' כי כל מה שיש ביבשה יש בים כו', רק שהם בטלים שם בתכלית הביטול, וזהו אל מקום אחד, והיינו כי אף שיש שם ג"כ ו"ק כי אחד הוא בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם מ"מ שם הם בתכלית הביטול בחי' אחד, וזהו יקוו המים שהוא בחי' עלמא דאתכסי' אל מקום אחד שהוא בחי' ביטול, משא"כ ועד הוא בחילופי אתוון דאחד שאינו מאיר שם בבחי' ביטול כמו בעלמא דאתכסי' שהוא בחי' הקטנה רחל שהוא בחי' דיבור כו'. והנה מ"ש שביעאה עלייהו, הענין הוא דהיינו אף שנתהווה העולמות בבחי' יש ודבר נפרד מ"מ