קטז

בא מן השעורים שעורה שעור ה' להוסיף ולהגבי' בחי' ה' תתאה, ובכדי להמשיך הגילוי בשוה למטה כמו למעלה צ"ל מבחי' שלמעלה מב' הבחי' וכמו בלעתיד כתי' ומעיין יצא מבית ה' והשקה את נחל השטים, לפי שמבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן בחי' השתל' כתי' ומשם יפרד, והרי הם ב' בחי' אבל מבחי' ומעיין שלמעלה מבחי' נהר כתי' והשקה את נחל השטים ל' פירוד כמ"ש שטו העם ולקטו, וכמ"ש ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד, דהאידנא לא כמו שאני נכתב אני נק', נכתב בהוי' ונק' באד', הוי' הוא בחי' הי' הוה ויהי' כא', ועתה לא כמו כו' ולע"ל יהי' אף בבחי' שמו אחד למטה כמו למעלה, וזהו"ע המשכת רצש"מ שעי"ז יוכל להיות הגילוי בעלדאת"ג כבעלדאת"כ ולהמשיך בחי' זו הוא דוקא ע"י בחי' ובכל מאודך, כי אית רצון ואית רצון, לתתא ולעילא, אית רצון שלמטה מטעם ודעת ואית רצון שלמעלה מטעם ודעת, וזהו כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום שבכדי להמשיך בחי' רצש"מ הוא דוקא ע"י בחי' ובכל מאדך ולגבי בחי' זו יהי' ועמדו זרים כו'.

והענין ע"פ משרז"ל ע"פ גבורי כח עושי דברו בשומרי שביעית הכתוב מדבר, דהנה בשביעית כתיב ג"כ וצויתי את ברכתי והפי' הפשוט הוא דשומרי שביעית הוא בחי' גבורה שמתאפק מלחרוש ולזרוע ובוטח על ה' דהיינו שאינו עושה בעצמו כלי לפרנסתו רק שבוטח על ה' שיעשה חלק הכלי וגם השפע כו', וזהו גבורי כח, ועי"ז ממשיכין בחי' ברכה וצויתי את ברכתי המשכה מסוכ"ע. אך הענין בזה הוא, דכתיב ששת ימים תעבוד ל' ציווי, ולכאורה למה צריך לצוות ע"ז, ולמה לא נברא האדם בלא עבודה, אך הפי' שלא קאי הציווי על עבודה הגשמי', רק על עבודת הבירורים וכמ"ש באדה"ר לעבוד את האדמה דהפי' הוא עבודת הבירורים, דהנה עבודה הוא ל' עורות עבודין, לתקן ולברר עור הבהמה בחי' נה"ב, וזהו לעבוד את האדמה מקור נה"ב, דיש בחי' כתנות עור בע' וצריך שיהי' כתנות אור באלף, וזהו"ע עובד אלקים כי אלקים בגימט' הטבע, שצריך למשול על הטבע שמצד נה"ב, ובשביעית שאסור העבודה לפי שהוא בחי' שלמע' מעבודת הבירורים לכן נק' גבורי כח בחי' בכל מאדך בחילא יתיר, ועי"ז הוא עושי דברו דברו בחי' דבר ה' חיות המהוה בחי' המקום, ועושי דברו הוא כמו עושין רש"מ, ועי"ז ממשיכין בחי' ברכתי וכמו"כ בחי' ועמדו זרים הוא רק ע"י ובכל מאדך.

ובזה יובן עוד ענין השינוי שבב' פ' דק"ש, שבפ' הא' בכל מאדך תחלה ואח"כ תורה ואח"כ מצות, ובפ' ב' מצות תחלה ואח"כ תורה. הענין הוא שיש ב' בחי' עבודה מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, ובפ' הא' הוא מלמעלמ"ט וזהו בחי' שם הוי' כסדרן י"ה יו"ד יראה עילאה וביטול במציאות וה' אה"ר, ושניהם הם בחי' ובכל מאדך, ואח"כ הוא"ו הוא בחי' ולאה ילדה ששה בנים וגם ו' המשכה דתו' הקל קול יעקב, וה' אחרונה הוא בחי' מעשה המצות, אבל בפ' הב' הוא מלמטלמ"ע לכן הקדים מצות, ומתחלה סו"מ השמרו לכם, ואח"כ וע"ט