קיא

דאתכסיא בעלמא דאתגלייא כמ"ש ברוך ה' מן העולם ועד העולם אבל שניהם בהשתלשלות, וכשעושין רש"מ אז ארץ שותה מאוצר העליון והיינו בחי' סוכ"ע שלמעלה מהשתלשלות, וז"ש יפתח ה' את אוצרו הטוב את השמים והיינו כי שמים הוא מקיף את הים ואת הארץ ביחד כי ים ויבשה עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלייא שניהם בבחי' השתלשלות רק שנמשך ברכה מעלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא ע"י קיום מצות אפילו בלא בכל מאדך, אבל במדריגת עושים רש"מ אז ההמשכה מפנימיות סוכ"ע שלמעלה מהשתלשלות וזהו אוצר העליון שזה נק' אוצר הגנוז בחי' סדכ"ס.

והנה ע"פ הנ"ל יובן ג"כ עוד שינוי אחד שבין פרשה שמע לפ' והא"ש, דבפרשה שמע כתיב עסק התורה מקודם היינו ושננתם לבניך ודברת בם כו' ואח"כ כתיב וקשרתם לאות כו' הוא תפילין שהוא מעשה המצות, ובפ' והא"ש כתיב וקשרתם לאות כו' מקודם ואח"כ כתיב ולמדתם כו' תפילין קודם לתורה, והיינו כי בפ' ראשונה דק"ש שנאמר בה בכל מאדך שזהו מדרגת עושים רש"מ אז הוא ההילוך בפנימיות מלמעלה למטה ולכן תורה מקודם למצות כי הנה ענין התורה הוא התגלות פנימית התגלות אור א"ס בחכ' ואורייתא מחכמה נפקת ואח"כ תפילין היינו מצות מעשיות כי הוקשה כל התורה לתפילין שמצות מעשיות הוא המשכה מלמעלה למטה, כסדר מחשבה ואח"כ דבור ואח"כ מעשה ולכן מתחיל בואהבת דהיינו ענין התפלה כי עיקר התפלה הוא במחשבה התבוננות ודעת אלקות ואח"כ ושננתם תורה ואח"כ וקשרתם תפילין מצות מעשיות וכמ"ש במ"א בפי' גדול תלמוד שמביא לידי מעשה כי התהוות מעשה המצות שיהי' בהם רצה"ע והארה מבחי' כתר הוא ע"י התו' אשר היא המשכת אור א"ס מבחי' כ"ע למעשי המצות שהם נעשים מדברים גשמיים שמק"נ והבירור ע"י שם מ"ה דתורה שמברר ב"ן כו' ולכן בענין תומ"צ שהם ז"א ונוק' הסדר מלמעלה למטה הוא תורה ואח"כ מצות, אבל בפ' שני' שנאמר פן יפתה לבבכם כו' ואח"כ כשחוזרים בתשובה כמ"ש ושמתם את דברי אלה כו' אז צריך לברר בירורים מלמטה למעלה אז מקודם מצות מעשיות הבירור בעשי' שע"י המצוה נתברר עולם העשי', ואח"כ ולמדתם הוא תורה בירור חכמה, ודבור משנה היינו בחי' בירור יצירה כשאומרים כשר או פסול נתברר זה מזה בהלכה פסוקה זה יכול לעלות וזה אינו יכול לעלות, וע"י תלמוד בקושיות ופירוקים שהוא עיון התורה נתברר עולם הבריאה כי ע"י הקושי' הי' הסתר ע"י הקליפה וכשמתרצין נתלבנה ההלכה ואין לה הסתר עוד, וזהו ענין אחרי הוי' תלכו כו' מי שהוא בעל תשובה צריך לילך מלמטה למעלה לברר בירורים וההתחלה בבחי' אתכפייא עובד אלקים ואח"כ יבוא לבחי' אתהפכא כו', וז"ש ואותו תיראו אותו היינו עצמותו ית' בחי' פנימית וז"ש ואת מצותיו תשמורו ובקולו תשמעו שהיא התורה דכך הוא הסדר כשההילוך בבחי' אחרי כמ"ש בפ' והא"ש תחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם, אבל אברהם אבינו שהי' צדיק גמור הי' הליכתו מלמעלה למטה דרך פנים כמ"ש