קט
מלובש אור הגנוז מבחי' סדכ"ס והיינו כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך צפנת גימ' כתר וגם סופי אותיות שבתיבות אשר צפנת ליראיך הם ר' ת' כ' ג"כ אותיות כתר, והיינו ב' מדריגות שיש בכתר עליון בחי' ע"י וא"א, ואור הטוב הצפון וגנוז ליראיו מלובש במצות כי שרש המצות ג"כ מבחי' רצה"ע ב"ה והוא כתר עליון שלמעלה מחכמה כנודע דתרי"ג מצות דאורייתא הם תרי"ג ארחין דגלגלתא ועם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור הוא בחי' כ"ע הסוכ"ע שלמעלה מהשתלשלות, ולכן באפשר להמשיך בחי' סוכ"ע ע"י מעשה המצות דווקא מצד ששרשם מבחי' אור הכתר הסוכ"ע כנ"ל.
והנה בשבת אומרים ג"כ מזמור שיר ליום השבת טוב להודות להוי', ופי' טוב להודות הוא ע"ד מה רב טובך אשר צפנת כו', כי בשבת מאיר מוחין דאבא ויש בזה ג"כ ד' בחי' דאבי"ע ובחי' אצילות שבאצי' בזה גנוז בחי' מקור התענוגים סדכ"ס בחי' עתיקא ממש, ולכן אמרז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה וזהו ג"כ אור הגנוז, וז"ש בכתבי האריז"ל שבשבת לידת נשמות חדשות, והוא כי ממוחין דווקא בחי' חכמה שבאצי' נמשך מוחין ואורות חדשים ממש מבחי' סוכ"ע, כי אין כל חדש תחת השמש היינו בחי' שמש הוי' שמאיר בז"א דאצי', אבל מיחוד או"א היינו חו"ב שבאצי' בזה נמשך מוחין חדשים ממש מבחי' אור א"ס ב"ה הסוכ"ע, ובחול נמשך בכל יום [ע"י] מצות מוחין ואורות חדשים מבחי' סוכ"ע כי שרש המצות הם רצה"ע ב"ה שלמעלה מחכמה וכנ"ל.
והנה בזה יובן מ"ש בגמ' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנאמר ואספת דגנך כו', אשר לכאורה תמוה דהא ואספת דגנך קאי על והי' אם שמוע תשמעו כו' ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ואיך זה נק' אין עושין רצונו של מקום, ויובן בהקדם להבין ענין מהו עושים רצונו של מקום כי מקום הוא ו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום היינו שיש בזה התחלקות מדריגות מעלה ומטה והיינו בחי' ממכ"ע ומזרח הוא בחי' חכמה ומערב הוא בחי' מל' וצפון ודרום הם חו"ג, ועושים רש"מ הוא כמו ברוך המקום דהיינו שממשיכים מסוכ"ע לממכ"ע והיינו התגלות אור רצה"ע לבחי' מקום זהו עושין רש"מ, והיינו שהמקום יהי' בטל ונכלל בבחי' שלמעלה מהמקום, וע"ד שכ' הנה מקום אתי והיינו כי רצונו של מקום הנ"ל דבחי' ממכ"ע להיות בו גילוי אור א"ס ב"ה מה שלמעלה מבחי' מקום והיינו בחי' סוכ"ע, וענין גילוי זה יובן ממה שארז"ל מקום הארון אינו מן המדה הרי רואים שהגם שהארון הי' במדה אמתים וחצי עכ"ז לא הי' בחשבון העשר אמות נמצא יוכל להיות גילוי אלקות גם במקום גשמי שלא יהי' תופס מקום והיינו משום שהאיר בהמקום בחי' שלמעלה מהמקום והיינו ע"י המשכת סובב בממלא וזהו ענין עושין רש"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.