קז

גילוי מדותיו ית' והעוה"ז הוא בחי' והארץ הדום רגלי, וכ"ז הוא בחי' ממכ"ע שהחיות אלקי מלובש בעולמות והתלבשות החיות לפי ערך העולמות, אבל בחי' סוכ"ע הוא אור א"ס ב"ה שהוא בלי גבול ולכן אין יוכל לבוא להתלבש האור בכלי ולבא לידי גילוי והלבשה שאין העולמות יכולים להשיג כלל בחי' א"ס ממש ולכן נק' סוכ"ע שמקיף לכל העולמות מעלה ומטה בהשואה א', וז"ש והקדוש בשמים וארץ שבחי' שהוא קדוש ומובדל הוא שוה בשמים וארץ, וארץ ושמים נק' ג"ע העליון ותחתון וכמו"כ ארץ ושמים גשמיים שאינו נתפס בעולמות ומקיף אצי' ועשי' בהשואה אחת דקמי' כחשכה כאורה וכולא קמי' כלא חשיב ממש, ואי אפשר להמשיך שום התגלות בעולמות מבחי' אור הסוכ"ע כי אם ע"י מצות נמשך אור מקיף דסוכ"ע ומאיר תוך ע"ס דאבי"ע ומתייחד עם האור פנימי.

וז"ש אשר אנכי מצוך היום דהיינו בחי' אנכי מי שאנכי הוא אור הסוכ"ע מצוך היום שנמשך ע"י מעשה המצות, ולכן אומרים בברכות המצות בא"י אמ"ה אקב"ו פי' מלך העולם היינו בחי' ממכ"ע והברכה היינו שיהי' המשכה מסוכ"ע להיות מאיר בממכ"ע והיינו ע"י אקב"ו קדש לשון מובדל מה שאינו מאיר ומתלבש בעולמות כלל משם נמשכים המצות, כי המצות הם רצה"ע ב"ה שלמעלה מהחכ' והשכל וכו', כי חכמה ודעת הם מבחי' ע"ס שנק' ממכ"ע אבל בחי' הרצון הוא סוכ"ע בלי גבול וע"כ אינו מושג כלל, ופי' היום וארז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם, כי יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, והיינו שבג"ע שהוא קיבול שכר התגלות האור נהנין מזיו השכינה והוא מבחי' ממכ"ע וכמארז"ל ביו"ד נברא עוה"ב וע"כ שם לא מהני תשובה כ"א צריך לקבל תחלה יסורי גיהנם וכף הקלע ולילך ממדריגה למדריגה ואי אפשר לדלג מדריגות, וכמו למשל בהגוף אינו יכול להיות מן הראש רגל ומרגל ראש כי כל בחי' הוא על עמדו, וכמו"כ למעלה בג"ע שנק' עולם ברור כל מדריגה על עמדו וא"א לשנות דבר והיינו מצד שמאיר בחי' ממכ"ע לכל עולם לפי מדריגתו וא"א לשנות סדר ההשתלשלות, ולכן מאחר שהמשיך האדם על עצמו לבושי העוה"ז ובגדים צואים שוב א"א להמשיך עליו גילוי אא"ס ב"ה, משא"כ בעולם הזה היום לעשותן מועיל התשובה שאפילו רשע גמור יוכל להתעלות ע"י התשובה למדריגת צדיק גמור והוא שלא בהדרגה, והיינו כי בעוה"ז מאיר אור הסוכ"ע וכמ"ש במ"א בארוכה בדרוש את קרבני לחמי בסידור ובלק"ת.

ויש להבין מאחר שנת' דסוכ"ע הוא בחי' כחשיכה כאורה ואם צדקת מה תתן לו א"כ איך אפשר להמשיך בחי' סוכ"ע ע"י מעשי המצות הרי לכאורה ענין המצות הוא היפוך מבחי' אם צדקת כו'. והענין יובן ע"פ מ"ש תען לשוני אמרתיך כי כל מצותיך צדק והיינו כי כל המצות נק' בשם צדקה למעלה והיינו צמצום עצמותו ית' להתלבש בכלים דתומ"צ, כי מצד מהו"ע ית' לית