קג

מאיר בממכ"ע, ולכן נק' זה אין ערש"מ. וזהו בזמן שישראל ערש"מ מלאכתן נעשית ע"י אחרים, פי' מלאכתן הוא מלאכת הבירורים, ובהיות ערש"מ שהיא המשכת סוכ"ע בממכ"ע בפנימי' אזי א"צ למלאכת הבירורים, אלא ממילא הם נכללים כנר בפני האבוקה, וכמו בשבת שכל בירור של הל"ט מלאכות אסור, והיינו לפי שבשבת מאיר מוחין דאבא ע"כ א"צ לבחי' בירורים אלא ממילא הם נכללים כו', וכך כשישראל ערש"מ שהיא המשכת סוכ"ע בבחי' מקום אזי ועמדו זרים ורעו צאנכם, לפי שא"צ לבחי' בירורים, אבל בזמן שאין ערש"מ אזי כתי' ואספת דגנך שצריך לברר בירורים.

ובזה יובן ג"כ ההפרש מה שבפ' ראשונה נאמר תחלה ת"ת ושננתם ודברת בם ואח"כ מצות וקשרתם כו' כי הוקשה כל התורה לתפילין, ובפ' שני' נא' תחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם כו', והיינו כי בפ' ראשונה ההמשכה היא מלמעלמ"ט ולכן הוא כסדר שראשית גילוי אא"ס הוא בחכ' ואורייתא מח"ע נפקת ולכן תחלה בחי' תורה ואח"כ מצות כסדר המדריגות, מח' רעו"ד דיבור תורה מעשה המצות, ובפ' שני' היא מלמטלמ"ע שהרי נא' השמרו לכם פן יפתה לבבכם א"כ צריך לבחי' תשובה לכן הוא מלמטלמ"ע שמתחלה מתקן עולם העשי' ע"י מעשה ואח"כ עולם היצי' ע"י דיבור התורה שהיא ביצי' כי שית ספירין מקננין ביצירה לפי שהוא הלכה פסוקה כשר ופסול טמא וטהור, וע"י עיון התורה קושיות ופירוקים שהוא בחי' תלמוד מברר ומתקן עולם הבריאה, ולכן נא' תחלה וקשרתם מעשה המצות ואח"כ ולמדתם כו' בחי' תורה, וזהו הב' בחי' הילוך הנ"ל בבחי' אחרי הוי' ובבחי' הפנים.

והנה להבין ההפרש שביניהם שבין מלמעלמ"ט ובין מלמטלמ"ע יובן ע"ד שבמ"ת כתי' וירד ה' על הר סיני הרי שהי' גילוי אלקות מלמעלה למטה בעולם, הגם שהעולם לא נשתנה כלל ממהותו ובלי שום הכנה, וזהו מלמעלמ"ט, והיינו לפי שמצד המשפיע אין נ"מ ויכול להיות נמשך גם למטה אף שהעולם גשמי וחומרי, ומלמטלמ"ע הוא ע"ד חנוך ואלי' שעלו בסערה השמים, והיינו לפי שנזדכך גופם כ"כ עד שעלו השמימה, נמצא שזה ע"י הכנת המקבל, וזהו מלמטלמ"ע. אך לכאורה זהו עלי' וכאן נת' שזהו המשכה, אך באמת הכונה שזהו המשכה מלמעלמ"ט אך שזהו ע"י הזדככות המקבל ולכן נק' זה מלמטלמ"ע, וזהו ע"ד מ"ש הליכות עולם לו, היינו שמתחלה צריך להיות הליכות עולם דהיינו ההילוך מהעולם שלא לימשך אחר גשמיות העולם, ועי"ז נעשה הליכות עולם לו שגם העולם מתעלה לו דהיינו שנזדכך העולם ועי"ז נתעלה העולם.

וב' בחי' אלו מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע זהו קרוב לענין ושמתי כדכד שמשותיך שא' הקדב"ה להוי כדין וכדין, יוסף א' שהם כי יוסף הצדיק הוא בחי' המשכה והשפעה מלמעלמ"ט, כי יוסף הוא מלשון תוס' אור הבא מלמעלה