קב

והנה בזה יובן הקושיא שבגמ', כתי' ועמדו זרים ורעו צאנכם וכתי' ואספת דגנך כו' ומשני ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וכאן בזמן שאין ערש"מ, והקשה בתוס' שהרי ואספת דגנך כתי' בפ' והי' אם שמוע ואיך הוא אין ערש"מ, ותי' הה"מ ז"ל נ"ע דלכך נק' פ' שני' אין עושין רצונו של מקום לפי שלא נאמר בה בכל מאדך, וגם זה עדיין אינו מובן וכי מפני שלא נאמר בה בכל מאדך יהי' נק' אין עושין רצונו של מקום שהרי נא' בכל לבבכם ובכל נפשכם. והנה להבין זה י"ל מקודם פי' מקום, דהנה כתי' הנה מקום אתי, דהנה מקום הוא כולל ו"ק מעלה ומטה מזרח מערב צפון ודרום, והנה כמו שיש למטה ו"ק כמו"כ למעלה יש ג"כ בחי' מקום שהוא שרש של המקום בחי' ו"ק מעלה ומטה, ופי' מעלה היינו מה שלמעלה מהשגה נק' מעלה ומה שבא בהשגה נק' מטה, וכמו געה"ע וגעה"ת שלכך נק' געה"ע לפי שהוא למעלה מהשגה לנשמות שבגעה"ת, וכן צפון ודרום הוא בחי' חו"ג ושרש המקום הוא בחי' ו' מדות עליונות לך ה' הגדולה כו', והנה כ"ז הוא בחי' ממכ"ע שנעשה מקור לעולמות שנק' מקום והיינו שמאיר בבחי' התלבשות אבל אא"ס הסוכ"ע הוא למעלה מגדר מקום לפי שמאיר בבחי' העלם ומקיף אין שייך מעלה ומטה כלל וכמ"ש והקדוש במשים וארץ בשוה, והנה פי' עושין רצונו של מקום היינו שממשיכים מבחי' רצון שהוא בחי' סוכ"ע בבחי' מקום שהוא בחי' ממכ"ע שיאיר בבחי' פנימי' ממש אור הסוכ"ע ויהי' גם המקום בבחי' ביטול כשיאיר במקום מבחי' למעלה מהמקום, וכמו מקום הארון אינו מהמדה אף שהי' אמתיים וחצי אעפי"כ לא הי' תופס מקום כלל לפי שהי' מאיר מבחי' שלמעלה מהמקום במקום, ועד"ז הוא פי' ערש"מ, והמשכה זו היא ע"י אהבה דבכל מאדך כי בחי' מאדך הוא בלי גבול דהיינו בלי שום מונע ומעכב כלל, והוא לפי שמגיע בפנימי' ותוכיות הלב ממש דהיינו שבחי' מקיף הנפש שהוא בחי' יחידה שבנפש מתגלה בבחי' פנימי' לכן עי"ז גורם למעלה ג"כ שיומשך בחי' סוכ"ע שהוא בחי' מקיף בבחי' ממכ"ע בפנימי', וזהו ערש"מ וזהו שפ' ראשונה לפי שנא' בה בכל מאדך נק' ערש"מ.

וזהו ג"כ מ"ש בזהר פ' בשלח ע"פ ממעמקים קראתיך הוי' ומי אמר דוד הכי והא כתי' בכל לבי דרשתיך ודא קרא סגי מאי בעי ממעמקי', אלא הכי תאנא כל ב"נ דבעא בעותי' קמי מלכא בעי לכוונא דעתא ורעותא מעיקרא דכל עיקרין לאמשכא ברכאן מעומקא דבירא בגין דינגיד ממבועא דכלא, א"כ מבואר שכדי להמשיך מעומקא דבירא ומבועא דכלא שזהו בחי' סוכ"ע לא די בבחי' בכל לבי דרשתיך שהיא אהבה דבכל לבבך כ"א בבחי' ממעמקי' קראתיך שזהו אהבה דבכל מאדך, ולכן נק' זה ערש"מ, אבל פ' שני' שלא נא' בה בכל מאדך נק' אין ערש"מ, והגם שבודאי ע"י מעשה המצות ממשיך המשכת סוכ"ע שהרי נאמר אם שמוע תשמעו אל מצותי, וע"י המצות נמשך סוכ"ע, אך הענין הוא שאין ההמשכה בבחי' פנימי' כ"א בבחי' מקיף לבד, ומה שנמשך המשכה בפנימי' ע"י מעשה המצות אינה מעצמיות סובב כ"א רק הארה מבחי' סובב