קא

אא"ס סוכ"ע ששם אם צדקת כו' ולכן יכופר עוון כו'. אך לכאורה י"ל כי עם אמת שע"י תו"מ נמשך גילוי סוכ"ע אשר מחמת זה הגילוי שייך תשובה אך הרי המצות הם רצון העליון דסוכ"ע וכך הוא הרצון בתו"מ שנתלבש הרצון שזה ירצה וזה לא ירצה שזהו היפוך מבחי' אם צדקת כו', והעון הוא נגד רצונו ית' וא"כ איך עי"ז שנמשך ע"י המצות סוכ"ע יכופר עון. אך הענין הוא כי הנה כתי' תען לשוני אמרתיך כי כל מצותיך צדק, פי' שכל המצות הם מבחי' צדקה, והענין כי הנה הרצון למעלה אינו כמו למטה באדם שהרצון הוא להשלים איזה חסרון אבל למעלה הרי אנת שלימותא דכלא וכלום חסר, וזה שיהי' לו רצון בתו"מ הנה רצון אותיו' צנור פי' שהוא המשכה מבחי' אם צדקת כו' שיהי' בחי' רצון זה, וגם צינור הוא צמצום שנתצמצם שיהי' הרצון בתו"מ דוקא, וזהו כי כל מצותיך צדק שזהו צדקה מאתו ית' שיחפוץ בזה, והנה אעפי"כ מלובש בבחי' רצון זה פנימי' אא"ס ממש, ובזה יובן איך שיכול להיות ג"כ ע"י הרצון של תו"מ נושא עון כו' ע"י תשובה כי מצות תשובה היא מצוה כללית שמגיע בבחי' מקור הרצון, דהיינו שהרצון של תו"מ נמשך באמת מבחי' אם צדקת כו' ומשם נמשך להיות נושא עון, אך מ"ש בחסד ואמת יכופר עון שמשמע שע"י תו"מ דוקא נתכפר היינו לפי שמבחי' אם צדקת כו' רק שנתצמצם בבחי' רצון זה של תו"מ ותשובה מגיע בבחי' מקור הרצון דהיינו בבחי' אם צדקת כו', ומשם יכול להיות נמשך לכולם בשוה, אבל כשההמשכה הוא ע"י צינור של תו"מ אזי נמשך ההמשכה בסט' דקדושה דוקא.

והנה כשיתבונן בכל זה איך שזה הכח הוא דוקא בעוה"ז עי"ז יהי' בעיניו כחדשים ממש, ועוד י"ל כי להיות המשכה מסוכ"ע לכן ההמשכה שממשיך בכל יום ע"י מעשה המצות הוא המשכת אור חדש שאין המשכה שממשיך היום שוה לשל אתמול, כי הנה כתי' אין כל חדש תחת השמש, ופי' תחת השמש היינו אפי' בבחי' שמש ומגן הוי' אלקי', והיינו אפי' מבחי' שם הוי' שנק' שמש אין כל חדש המשכת אור חדש כ"א לחדש את הישנות, אבל לעילא מן שמשא דהיינו מבחי' אור הגנוז שהוא בחי' אור שבעת הימים שהוא למעלה מבחי' שם הוי' שהוא בחי' חכ' דהיינו בחי' פנימי' יסוד אבא שהוא פנימי' ע"י משם דוקא נמשך המשכה חדשה, והוא בחי' אור המאיר בשם הוי', וכשארז"ל אור שנברא ביום ראשון הי' מביט בו מסוף העולם ועד סופו עמדו וגנזו, וירא אלקי' את האור כי טוב כי טוב לגנוז, וע"ז נאמר מה רב טובך אשר צפנת כו', משם נמשך המשכה חדשה לגמרי דהיינו הולדת נשמות חדשות. ובזה יובן מה שבשבת הוא היחוד להוליד נשמות חדשות, כי בשבת מאיר ג"כ אור חדש, ולכן אומרים בשבת טוב להודות לפי שמתגלה בחי' רב טובך, וזהו אור חדש, ובכל השבוע המשכה זו ע"י המצות, כי אשר צפנת ליראיך ס"ת תר"ך שהם תר"ך מצות, ונמשך ע"י בחי' רב טובך, וכן בתורה נגנז האור וכמ"ש היכן גנזו בתורה.