צד

וידבר ה' אל משה במדבר סיני

וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד כו' שאו את ראש כו' לגלגלתם כו' אתה ואהרן, וצ"ל ענין נשיאת ראש מהו, דהנה יש ב' בחי', בחי' ראש ובחי' גלגלתא דחפיא על מוחא, ראש הוא בחי' תלת מוחין שבראש שכל וטעם, ובחי' גלגלת הוא בחי' הרצון מפני שהרצון חופה על הטעם והשכל כמו הגלגלת דחפיא על מוחא, עד"מ כשמגלה רצונו לזולת הרי אינו מגלה לו רק הרצון אבל הטעם כמוס ונעלם בהרצון, וכמו"כ למעלה איכא ג"כ בחי' אלו וכמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, דאיתא כשישראל עונין אמן יהא שמי' רבא מברך הקב"ה מנענע בראשו, אמנם אין המשל דומה לנמשל כלל, דהנה המשל מהרצון הנ"ל הרי עיקר מציאות הרצון וסיבתו הוא הטעם שנולד ממנו, רק שהרצון חופה עליו בהגלותו לזולת, אבל בחי' גלגלתא הנ"ל למעלה אין הפי' כן, רק הפי' שהוא למעלה ממש מבחי' המוחין, ולא שהיא רק חופה עליו.

אך הענין הוא כדאיתא בזוהר אית רצון ואית רצון, אית רצון לתתא ואית רצון לעילא, הענין הוא דאיתא בזוה"ק ע"פ נודע בשערים בעלה, דא קוב"ה דאיהו אתיידע ואיתדבק לכאו"א לפום מה דמשער בלבי', דנודע הוא ל' התחברות כמ"ש והאדם ידע, והנה יש עוד פי' נודע ל' רצון כמ"ש כי רק אתכם ידעתי כלומר רציתי, וגם נודע ל' דעת, והפי' שע"י בחי' בשערים היינו בחי' שערי בינה בחי' התבוננות בגדולת א"ס ב"ה איך שמחי' ומהוה מאין ליש תמיד וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו כו', ופי' וראו היינו בחי' הבנה והשגה, הנה ע"י בחי' השגה זו יולד לו רצון לאלקותו ית', ופי' לפום כו' היינו לפי"ע העמקתו בזה ולפי ריבוי התמדתו ודעת שיחשוב בזה תמיד, והיינו בחי' הרצון שמצד הדעת והשגה כו', דעת תחתון, והגם דלית מחתב"כ, היינו בי' דווקא במהו"ע, אבל בבחי' השפלתו והתפשטותו להוות ולהחיות הנה ע"ז כתי' נודע בשערים כו', ובחי' זו הוא רק בחי' נודע מציאותו ולא מהותו, ועד"מ השמש וזיו השמש, שאי אפשר כלל להסתכל בהשמש עצמה, ואדרבה יקלקל הראות, וההסתכלות הוא רק בהאור והזיו וכמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב, ועד"ז יובן למעלה וכמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים, שבבחי' הוי' עצמותו לית מחת"ב, וכל בחי' ההבנה והשגה הוא רק בבחי' גילוי האור והזיו להוות כו', ואית רצון לעילא היינו הרצון בנפש מצד עצמותו ומהותו, וההשגה המביאה לרצון זה הוא בחי' ביטול ההשגה בחי' חכמה כ"ח מ"ה דהיינו שישיג היטב ענין זה איך דלית מחתב"כ ואין ערוך אליו כלל שעי"ז יתבטלו אצלו כל